37,496
עריכות
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]] | [[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]] | ||
הרב '''מאיר מאירי''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס | נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ל[[יהדות]] בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו. | ||
כשסיים את שירותו הצבאי נסע | כשסיים את שירותו הצבאי נסע ל[[קנדה]] להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס ל[[בית חב"ד]] והמשיך את תהליך התקרבותו ל[[יהדות]], ולאחר מכן ב[[סינסינטי]] אוהיו אצל ה[[שליח]] הרב [[שלום בער אלפרוביץ']] שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. | ||
כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של | כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של ה[[צבא]]. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שם קיבלו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בחום ובלבביות. | ||
בישיבה ב[[צפת]] למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של [[הרבי]], ובהמשך, לקראת [[פורים]] [[תשמ"ב]], נסע ל{{ה|רבי}} ל-[[770]] שם הצטרף אל תלמידי ה'[[קבוצה]]' במשך חצי שנה. | |||
לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] | לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש [[כולל]] ב[[ישיבה]] ב[[קריית גת]]. לאחר הסכמה מ[[הרבי]] על המעבר ל[[קריית גת]], עברו בני המשפחה בשנת [[תשנ"ג]] לגור בעיר. | ||
==בית הכנסת "שערי גאולה"== | ==בית הכנסת "שערי גאולה"== | ||
בקריית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקרייה והגיעה ל-200 משפחות ויותר. | |||
כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] כתבו לרבי באמצעות | כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]], [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] והתקבלה תשובה מהרבי ל[[יהודי]] שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו, [[הרבי]] כתב לו שהוא מקווה שנוסף על התפילות ב[[בית הכנסת]] יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום. | ||
בהמשך, | בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי. | ||
כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים | כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים פעילה. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה']] לילדים במתחם בית הכנסת. | ||
בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום. | בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום. | ||
בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}. | בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת חזית [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== |