1,703
עריכות
כי ישאלך בנך תשל"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תוכנו
(←תוכנו) |
(←תוכנו) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* כיון שהתורה קורא אותו בתואר חכם מובן שהוא יודע הכול, ואין דבר שהוא יכול לשאול, רק אם השאלה הוא שאלה תמידית. | * כיון שהתורה קורא אותו בתואר חכם מובן שהוא יודע הכול, ואין דבר שהוא יכול לשאול, רק אם השאלה הוא שאלה תמידית. | ||
:ידוע שהגישה לתורה צריך להיות שבכל יום יהיו בעיניך (כ)חדשים{{הערה|"כחדשים" ראה [[שו"ע אדה"ז]] או"ח סי' סא סעיף ב (וש"נ). ספרי ופרש"י עה"פ ואתחנן ו, ו. "חדשים ממש" ראה פרש"י עה"פ יתרו יט, א. וראה גם פרש"י עה"פ עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}. הרבי מסביר שזה לא רק הגישה לקיום תורה ומצוות אלא ש(אם עובדים על זה) זה כן המציאות, שבכל יום יש מדריגה חדשה של תורה ומצוות שב[[אין ערוך]] לגמרי מהמדריגה הקודמת עד שהתורה של היום הוא (כחדשים או) חדשים ממש. ומוסבר שהטעם שהתורה מלמדת אותנו [[אבות#מצוות שקיימו האבות|העבודה של האבות]] שהעבודה שלהם היו כהכנה למתן תורה, (ולהאורה עכשיו אין צריכים את זה) הוא, שעבודה שלנו צריך להיות כהקדמה למתן תורה שמתרחש בכל יום. והשאלה של בן החכם הוא כדוגמת השאלה של האבות, אבל באופן נעלה יותר, שאיך על ידי מעשה ממשיכים דרגות הכי נעלות באלקות{{הערה| ר' [[יואל כהן]] בשיעוריו מדגיש שהדמיון להאבות איננה רק להקושיא של הבן חכם אלא בעיקר בנוגע להרגשתו ועבודה שבזה. כמו שעבודת האבות היה הקדמה למתן תורה כן השלימות בעבודה זו (שמביאה לידי ביטול שמרגיש איך שהוא אינו ראוי להמדריגות הכי נעלות (והוא כמו תינוק שנולד לגבי) מהווה הכנה (תמידית) להגילויים שמקבלים בכל יום.}}. כמו כן הבן חכם, בדרגו הנוכחי, אינו מבין איך שעל ידי המעשיות של היום יביא גילוי אור שבאין ערוך. כיון, שאף לגבי מדריגתו, אין לו שייכות כלל להגילויים החדשים והוא כתינוק שנולד לגבי (שעבודתו לא קירב אותו להגילויים). השאלה הזה יכול להיות בכל יום מחדש. | :ידוע שהגישה לתורה צריך להיות שבכל יום יהיו בעיניך (כ)חדשים{{הערה|"כחדשים" ראה [[שו"ע אדה"ז]] או"ח סי' סא סעיף ב (וש"נ). ספרי ופרש"י עה"פ ואתחנן ו, ו. "חדשים ממש" ראה פרש"י עה"פ יתרו יט, א. וראה גם פרש"י עה"פ עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}. הרבי מסביר שזה לא רק הגישה לקיום תורה ומצוות אלא ש(אם עובדים על זה) זה כן המציאות, שבכל יום יש מדריגה חדשה של תורה ומצוות שב[[אין ערוך]] לגמרי מהמדריגה הקודמת עד שהתורה של היום הוא (כחדשים או) חדשים ממש. ומוסבר שהטעם שהתורה מלמדת אותנו [[אבות#מצוות שקיימו האבות|העבודה של האבות]] שהעבודה שלהם היו כהכנה למתן תורה, (ולהאורה עכשיו אין צריכים את זה) הוא, שעבודה שלנו צריך להיות כהקדמה למתן תורה שמתרחש בכל יום. והשאלה של בן החכם הוא כדוגמת השאלה של האבות, אבל באופן נעלה יותר, שאיך על ידי מעשה ממשיכים דרגות הכי נעלות באלקות{{הערה| ר' [[יואל כהן]] בשיעוריו מדגיש שהדמיון להאבות איננה רק להקושיא של הבן חכם אלא בעיקר בנוגע להרגשתו ועבודה שבזה. כמו שעבודת האבות היה הקדמה למתן תורה כן השלימות בעבודה זו (שמביאה לידי ביטול שמרגיש איך שהוא אינו ראוי להמדריגות הכי נעלות (והוא כמו תינוק שנולד לגבי)) מהווה הכנה (תמידית) להגילויים שמקבלים בכל יום.}}. כמו כן הבן חכם, בדרגו הנוכחי, אינו מבין איך שעל ידי המעשיות של היום יביא גילוי אור שבאין ערוך. כיון, שאף לגבי מדריגתו, אין לו שייכות כלל להגילויים החדשים והוא כתינוק שנולד לגבי (שעבודתו לא קירב אותו להגילויים). השאלה הזה יכול להיות בכל יום מחדש. | ||
::התשובה היא, שאחר יציאת מצרים אין הגבלות ויכולים לקבל גם הגילויים הכי נעלים{{הערה|גם שהוא יודע התשובה (ולכן נקרא בן חכם) א) התשובה היא בעין ערוך מדרגתו הקודמת לכן יכול לשאול בכל יום ב) השאלה והתשובה עיקרו בעבודה וברגש (עיין בהערה הקודם).}}. זה התירוץ יכול להיות גם להפשוט שבפשוטים מכיון שלגבי מדריגה זו הם שווים. התשובה זה אכן יהיה כשיבא [[משיח]] שכולנו, גם הפשוט בתכלית, יקבלו הגילויים הכי נעלים מיד. | ::התשובה היא, שאחר יציאת מצרים אין הגבלות ויכולים לקבל גם הגילויים הכי נעלים{{הערה|גם שהוא יודע התשובה (ולכן נקרא בן חכם) א) התשובה היא בעין ערוך מדרגתו הקודמת לכן יכול לשאול בכל יום ב) השאלה והתשובה עיקרו בעבודה וברגש (עיין בהערה הקודם).}}. זה התירוץ יכול להיות גם להפשוט שבפשוטים מכיון שלגבי מדריגה זו הם שווים. התשובה זה אכן יהיה כשיבא [[משיח]] שכולנו, גם הפשוט בתכלית, יקבלו הגילויים הכי נעלים מיד. | ||