16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
כבכל שבת וחג, גם ליל הסדר נפתח ב[[קידוש]]. רק ששונה מקידוש רגיל בכך שלא המקדש בלבד נדרש לשתות מן היין שבכוס הקידוש, אלא כל המסובים שותים את כוס הקידוש, היות שהיא הכוס הראשונה מ[[ארבע כוסות|ארבע הכוסות]] שתקנו חכמים לשתות בלילה זה. לכן, לפני כל אחד ואחת{{הערה|שכן נשים חייבות במצוות ארבע כוסות כגברים. 'שאף הן היו באותו הנס'.}} מהמסובים, מוזגים כוס יין, וכל אחד שותה את רוב היין שבכוסו ב[[הסבה]]. לאחר שתיית היין אין מברכים ברכה אחרונה על שתייתו, כמו בכל קידוש של שבת וחג. | כבכל שבת וחג, גם ליל הסדר נפתח ב[[קידוש]]. רק ששונה מקידוש רגיל בכך שלא המקדש בלבד נדרש לשתות מן היין שבכוס הקידוש, אלא כל המסובים שותים את כוס הקידוש, היות שהיא הכוס הראשונה מ[[ארבע כוסות|ארבע הכוסות]] שתקנו חכמים לשתות בלילה זה. לכן, לפני כל אחד ואחת{{הערה|שכן נשים חייבות במצוות ארבע כוסות כגברים. 'שאף הן היו באותו הנס'.}} מהמסובים, מוזגים כוס יין, וכל אחד שותה את רוב היין שבכוסו ב[[הסבה]]. לאחר שתיית היין אין מברכים ברכה אחרונה על שתייתו, כמו בכל קידוש של שבת וחג. | ||
כבכל חג, מוסיפים בסיום ברכת הקידוש את ברכת '[[שהחיינו]]'. גם השוכח לברך ברכה זו, יצא ידי חובת קידוש, ויכול להשלים את הברכה בכל עת שנזכר בה במשך כל חג הפסח{{הערה|שולחן ערוך | כבכל חג, מוסיפים בסיום ברכת הקידוש את ברכת '[[שהחיינו]]'. גם השוכח לברך ברכה זו, יצא ידי חובת קידוש, ויכול להשלים את הברכה בכל עת שנזכר בה במשך כל חג הפסח{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, תעג, ב.}}. | ||
בליל הסדר גם מצווה לחזר אחר יין אדום{{הערה| לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל.}},ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל.[[רבותינו נשיאנו]] נהגו לקחת גביע ללא רגל, כמו כן יש להדר ולקחת כוס מכסף, בשולחן ערוך נכתב שטוב לתת למישהו אחר לשפוך כדרך חרות אולם רבותינו נשיאנו לא נהגו כך. | בליל הסדר גם מצווה לחזר אחר יין אדום{{הערה| לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל.}},ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל.[[רבותינו נשיאנו]] נהגו לקחת גביע ללא רגל, כמו כן יש להדר ולקחת כוס מכסף, בשולחן ערוך נכתב שטוב לתת למישהו אחר לשפוך כדרך חרות אולם רבותינו נשיאנו לא נהגו כך. |