31,092
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==חז"ל וראשונים== | |||
רמב"ם, האדם מדיני | |||
==הוראות הרבי== | |||
עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}. | עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}. | ||
שורה 7: | שורה 11: | ||
חבל על השכירות שמשלמים לאחרים, בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם את המשכנתא{{הערה|מכתב א' אייר תשי"ח.}}. | חבל על השכירות שמשלמים לאחרים, בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם את המשכנתא{{הערה|מכתב א' אייר תשי"ח.}}. | ||
מקום המגורים צריך להיות בשכונת שומרי תורה ומצוות ויראי שמים{{הערה|אגרות קודש חלק כח עמוד שכט.}} ובפרט בתקופה של ה[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה ראשונה]] שאחרי ההחתונה{{הערה|הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב'. לבדוק בערך שנה ראשונה אם יש התייחסויות נוספות.}}. | |||
קביעת מקום המגורים, בהתדברות עם הכלה ומשפחתה{{הערה|הפרטיזן עמוד 335.}}, וכך גם לאחרי החתונה, כל מה שקשור לדירה - צריך להיות מתוך התחשבות בדעת האשה וברצונה{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קסה.}}, ואפילו אם יש סיבה מוצדקת וברורה לעשות אחרת, יש למצוא את הדרך כיצד לפייס את דעת האשה, ולא להסתפק בטענות שכליות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכה.}}. | |||
בשנה הראשונה בסמיכות להורים{{הערה|[[מענות קודש|מענה הרבי]] מחודש אלול תשנ"א: "מפורסמת דעתי שלאחרי החתונה צריך להיות לערך שנה סביבות ההורים ש' כמובן".}}. | |||
כדאי לבחור מקום מגורים שהמחיר הדירות שם בזול, ועל כל פנים זול ביחס למקומות אחרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |
עריכות