ניגון שמחה חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי [[סקווירא]].
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי [[סקווירא]].


הניגון הושר בפי חסידי [[הרבי הרש"ב]] בתקופה בה שכן [[הרבי הרש"ב]] ב[[רוסטוב]], ואף היו אירע כמה פעמים שנגנו אותו בפניו.
הניגון הושר ב[[ליובאוויטש]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בנוכחות [[הרבי הרש"ב]].


במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה).
במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה.


בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה.
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה.


בשמחת תורה בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לנגנו בטיש שערך.
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לחזור ולנגנו בהקפה השביעית.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

תפריט ניווט