בשורת הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  13 בינואר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


==תוכן ההכרזה==
==תוכן ההכרזה==
עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]", בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".  
עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]", בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".  


בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.
בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.
שורה 32: שורה 32:
א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך'''}} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).
א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך'''}} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).


ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תשנ"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תנש"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}


ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.
ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.
שורה 41: שורה 41:
(המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל).{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}
(המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל).{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}


ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך).{{הערה|שיחת פרשת בראשית תשנ"א}}
ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך).{{הערה|שיחת פרשת בראשית תנש"א}}


ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה.{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}
ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה.{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}
שורה 62: שורה 62:
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו.
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו.
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תשנ"א]}})
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה.{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תנש"א]}})


===="צחצוח הכפתורים"====
===="צחצוח הכפתורים"====
שורה 115: שורה 115:
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.


כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו.{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תשנ"א. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}
כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו.{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש]]. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}


==="הגיע זמן גאולתכם"===
==="הגיע זמן גאולתכם"===
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.
ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב תשנ"א התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&pgnum=241&hilite= ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}  
ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב [[תנש]] התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&pgnum=241&hilite= ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}  


בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:
בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:
* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תשנ"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תשנ"א]] סעיף י}}
* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תנש"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תנש"א]] סעיף י}}
* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים באופן של "פלא" והם פעולתו של מלך המשיח בעולם.{{מקור}}.
* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים באופן של "פלא" והם פעולתו של מלך המשיח בעולם.{{מקור}}.
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם.
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם.
שורה 133: שורה 133:
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}


ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תשנ"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.
ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תנש"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.


ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א עמוד תקל"א}}
ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א עמוד תקל"א}}
שורה 139: שורה 139:
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ"ב]] אות ג}}
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ"ב]] אות ג}}


ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תשנ"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] ועוד}}.
ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תנש"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] ועוד}}.


==== "אראנו נפלאות" ====
==== "אראנו נפלאות" ====
שורה 153: שורה 153:
'''"נפילת מסך הברזל"'''
'''"נפילת מסך הברזל"'''
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תשנ"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תנש"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}


'''מהפכות בעולם'''
'''מהפכות בעולם'''
שורה 187: שורה 187:
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תשנ"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תשנ"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}


תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תשנ"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תשנ"א]] ועוד.}}
תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תנש"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תנש"א]] ועוד.}}


תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])
שורה 204: שורה 204:
מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.
מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.


פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו.{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תשנ"א}}
פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו.{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תנש"א}}


(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).
(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).
שורה 213: שורה 213:
==הפרסום בתקשורת==
==הפרסום בתקשורת==
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תשנ"א]] ושיחת שבת פרשת תצא [[תשנ"א]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם.{{הערה|פורים תשמ"ז}} וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל.{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תנש"א]] ושיחת שבת פרשת תצא [[תנש"א]] (תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם.{{הערה|פורים תשמ"ז}} וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל.{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}


כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא.{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}}
כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא.{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}}
720

עריכות

תפריט ניווט