4,016
עריכות
שריקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התייחסות הרבי לפרשיה: הגהה
(←התייחסות הרבי לפרשיה: הגהה ועריכה) |
(←התייחסות הרבי לפרשיה: הגהה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[התוועדות]] [[פורים]] ה'תשל"ו, התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו. בהתוועדות הרבי הסביר, שלעניין השריקות יש מקור ב[[תנ"ך]] וב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת חולין]]}}, וכמו כן, בעת השריקות נכחו יהודים שנראה במוחש שהשריקות גרמו להם חיות בענייני יהדות. ובכל מקרה, פוסק [[הרמב"ם]] שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז". | ב[[התוועדות]] [[פורים]] ה'תשל"ו, התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו. בהתוועדות הרבי הסביר, שלעניין השריקות יש מקור ב[[תנ"ך]] וב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת חולין]]}}, וכמו כן, בעת השריקות נכחו יהודים שנראה במוחש שהשריקות גרמו להם חיות בענייני יהדות. ובכל מקרה, פוסק [[הרמב"ם]] שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז". | ||
בנוסף, | בנוסף, הרבי הסביר, שבמסכת חולין הובא הכתוב בתרי עשר, המבאר שבבוא זמן הגאולה יוציא [[הקב"ה]] בעצמו את בני ישראל מן הגלות. ומובא בהמשך, שהאופן שבו יקבץ את בני ישראל הוא על ידי שישרוק להם, וכפי שמבואר במפרשים לתרי עשר שם ש[[הקב"ה]] ישרוק לבני ישראל. | ||
[[קובץ:כתבה בעיתון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה]] | [[קובץ:כתבה בעיתון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה]] | ||
בהמשך הרבי הבהיר, שאין מנסים כאן להדמות לקב"ה, אבל אף על פי כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור, ששרקה, ו"רחמה" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא, עד שנודע שציפור זו דמיון היא, ושריקתה אינה שריקה הרצויה. כלומר, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית של הקב"ה. | בהמשך הרבי הבהיר, שאין מנסים כאן להדמות לקב"ה חלילה, אבל אף על פי כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור, ששרקה, ו"רחמה" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא, עד שנודע שציפור זו דמיון היא, ושריקתה אינה שריקה הרצויה. כלומר, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית של הקב"ה. | ||
ומכל מקום, יוצא מגמרא מפורשת זו, ששריקתו של [[הקב"ה]] אינה "שריקה ברוחניות" שתשמע רק ב"רקיע השמיני" {{הערה|או השביעי},. כי אם, שריקה שתשמע באזני בשר. וכן, ששריקה זו יכולה להשמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על ידי אדם מישראל. | ומכל מקום, יוצא מגמרא מפורשת זו, ששריקתו של [[הקב"ה]] אינה "שריקה ברוחניות" שתשמע רק ב"רקיע השמיני" {{הערה|או השביעי},. כי אם, שריקה שתשמע באזני בשר. וכן, ששריקה זו יכולה להשמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על ידי אדם מישראל. | ||