חיים מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 483 בתים ,  7 בינואר 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
תולדות חייו
 
== רבי חיים מוולוז'ין ==
רבי חיים איצקוביץ הידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (תק"ט - תקפ"א), היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
 
== תולדות חייו ==
 


ר' חיים נולד לאביו יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט, בנו של רבי שמחה הכהן רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר שהיה רבה של מינסק‏‏[1], ואחר כך אצל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. בגר"א הוא ראה גדול שלא היה כמותו כמה דורות, עד שאפילו בהתייחסות הציבורית אליו כממשיך דרכו ראה פגיעה בגאון.
ר' חיים נולד לאביו יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט, בנו של רבי שמחה הכהן רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר שהיה רבה של מינסק‏‏[1], ואחר כך אצל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. בגר"א הוא ראה גדול שלא היה כמותו כמה דורות, עד שאפילו בהתייחסות הציבורית אליו כממשיך דרכו ראה פגיעה בגאון.
שורה 7: שורה 12:


בתו של ר' חיים, רלקא, נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אבי רבי אברהם דוב כהנא שפירא רבה של קובנה ובעל הדבר אברהם. בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנו של רלקא מזיווגה הראשון.
בתו של ר' חיים, רלקא, נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אבי רבי אברהם דוב כהנא שפירא רבה של קובנה ובעל הדבר אברהם. בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנו של רלקא מזיווגה הראשון.
[עריכה]שיטתו בהלכה
 
== שיטתו בהלכה ==
 


רבי חיים סבר שאין בהכרח לסמוך על הכרעת הקודמים במקום שהוא הגיע למסקנה הלכתית אחרת (המדובר הוא באדם שהגיע להוראה) ואמר שזה בכלל "לא תשא פנים", עם זאת העדיף להוכיח שהמקרה שהובא לפניו שונה מהמקרה המתואר בפוסקים בעלי חשיבות מרכזית בהלכה (כדוגמת השולחן ערוך) ולהוכיח שלא במקרה שבו מתעסק דיברו.
רבי חיים סבר שאין בהכרח לסמוך על הכרעת הקודמים במקום שהוא הגיע למסקנה הלכתית אחרת (המדובר הוא באדם שהגיע להוראה) ואמר שזה בכלל "לא תשא פנים", עם זאת העדיף להוכיח שהמקרה שהובא לפניו שונה מהמקרה המתואר בפוסקים בעלי חשיבות מרכזית בהלכה (כדוגמת השולחן ערוך) ולהוכיח שלא במקרה שבו מתעסק דיברו.
[עריכה]ממשנתו  
 
== ממשנתו ==


רבי חיים החשיב מאוד את לימוד הבקיאות. הוא דרש ישרות בלימוד וכתב שפירוש מפולפל, גם אם נראה יפה, אם אינו לפי האמת יש להרחיקו. העריך מאוד את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבות. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבות.
רבי חיים החשיב מאוד את לימוד הבקיאות. הוא דרש ישרות בלימוד וכתב שפירוש מפולפל, גם אם נראה יפה, אם אינו לפי האמת יש להרחיקו. העריך מאוד את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבות. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבות.
שורה 22: שורה 31:
רבי חיים היה ידיד קרוב של [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה, ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים הבתי ספר בדורם.)([[אדמו"ר שליט"א]] אמר כי תודות לקל שזה רשום אצל הגוים, שכן אם היה דבר זה רשום על ידי החסידים היו אומרים כי החסידים מגזימים, אך לגוים הרי מחויבים להאמין...) כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]].
רבי חיים היה ידיד קרוב של [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה, ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים הבתי ספר בדורם.)([[אדמו"ר שליט"א]] אמר כי תודות לקל שזה רשום אצל הגוים, שכן אם היה דבר זה רשום על ידי החסידים היו אומרים כי החסידים מגזימים, אך לגוים הרי מחויבים להאמין...) כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]].
גם בנו רבי איצעל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה ידידו של [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים שונים.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422]
גם בנו רבי איצעל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה ידידו של [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים שונים.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422]
חלק מהמידע לקוח מתוך [[הויקפידיה העברית]].
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט