מלאכת סותר: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 6 בתים ,  3 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " ע"מ" ב־" על מנת")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}'''מלאכת סותר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת שאיסורה הוא משום איסור [[מלאכת בונה]]. מהתורה חייב רק הסותר על מנת לבנות אך באם אח"כ לא בנה חייב רק מדרבנן.
{{לעריכה}}'''מלאכת סותר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת שאיסורה הוא משום איסור [[מלאכת בונה]]. מהתורה חייב רק הסותר על מנת לבנות אך באם אח"כ לא בנה חייב רק מדרבנן.
==המלאכה==
==המלאכה==
כל דבר שאסור לבנות מכיוון שנחשב לבניין אסור לסתור, ובלבד שתהיה בכך תועלת, וכגון כדי לאפשר לבנות. הבנייה בכלים גם היא אסורה{{הערה|ראה [[מסכת שבת]] דף קב עמוד ב תוספות ד"ה 'האי'. [[רמב"ם]] הלכות שבת פרק י' הלכה י"ג}}. ה[[משנה]]{{הערה|מסכת שבת שם.}} קובעת כי הבונה "כל שהוא" בשבת חייב, וזאת דוגמת ה[[משכן]], שכאשר אחד מקרשי המשכן היה מתליע, היו סותמים אותו בעופרת, וכשם שבמשכן הייתה בנייה באופן זעיר, כך גם במלאכות שבת. גם הגורר בסיד חייב משום סותר.
כל דבר שאסור לבנות מכיוון שנחשב לבניין אסור לסתור, ובלבד שתהיה בכך תועלת, וכגון כדי לאפשר לבנות. הבנייה בכלים גם היא אסורה{{הערה|ראה [[מסכת שבת]] דף קב עמוד ב תוספות ד"ה 'האי'. [[רמב"ם]] הלכות שבת פרק י' הלכה י"ג}}. ה[[משנה]]{{הערה|מסכת שבת שם.}} קובעת כי הבונה "כל שהוא" ב[[שבת]] חייב, וזאת דוגמת ה[[משכן]], שכאשר אחד מקרשי המשכן היה מתליע, היו סותמים אותו בעופרת, וכשם שבמשכן הייתה בנייה באופן זעיר, כך גם ב[[מלאכות שבת]]. גם הגורר בסיד חייב משום סותר.
 
==סתירה בכלים==
==סתירה בכלים==
קיים כלל האומר כי {{ציטוטון|אין בנייה וסתירה בכלים}}, כלומר בכלים שאינם מחוברים לקרקע. אבל ה[[ראשונים]] מוכיחים כי כלל זה קיים דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק{{הערה|מסכת שבת בתוס' שם}}. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת{{הערה|ולפי ה[[רשב"א]] (מובא בביאור הלכה), מותר לשבור אותה גם אם יש בה ארבעים סאה, מכיוון שגם אז אין מעשה זה נחשב לסתירה, כיון שהחבית רעועה כל כך.}}. אבל אסור מן התורה לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע{{הערה|מסכת שבת שם. ומובא גם ב[[שולחן ערוך]] סימן שי"ד סעיף ט'.}}.
קיים כלל האומר כי אין בנייה וסתירה בכלים, כלומר, שבכלים שאינם מחוברים לקרקע. אבל ה[[ראשונים]] מוכיחים כי כלל זה קיים דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק{{הערה|מסכת שבת בתוס' שם}}. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת{{הערה|ולפי ה[[רשב"א]] (מובא בביאור הלכה), מותר לשבור אותה גם אם יש בה ארבעים סאה, מכיוון שגם אז אין מעשה זה נחשב לסתירה, כיון שהחבית רעועה כל כך.}}. אבל אסור מן ה[[תורה]] לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע{{הערה|מסכת שבת שם. ומובא גם ב[[שולחן ערוך]] סימן שי"ד סעיף ט'.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{לט מלאכות}}
{{לט מלאכות}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
47

עריכות