יעקב בצלאל ז'ולטי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[ה'תרפ"א]]- [[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]]; ) היה [[דיין]] ב[[בית דין]], ורבה האשכנזי של [[ירושלים]].
[[קובץ:זולטי.jpg|ממוזער|הרב זולטי (מימין)]]
==תולדות חייו==
הרב '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[ה'תרפ"א]] - [[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]]) היה [[דיין]] ורבה האשכנזי של [[ירושלים]].
נולד בשנת [[תרפ"א]], לאביו רבי משה אריה ולאימו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].


בשנות היודי"ם מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת [[תשט"ו]] מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת [[תשל"ג]] יצא יחד עם [[הרבי]] נגד פסקו של הרב [[שלמה גורן]] ב[[פרשת הממזרים]]{{הערה|{{HebrewBooks|הרב בצלאל ז'ולטי|גילוי דעת|12321|הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמ' 6–11|עמוד=8}}}}.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"א]] לאביו רבי משה אריה ולאמו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].


בשנת הלימדי"ם מונה לא רשמית כרבה של [[ירושלים]], ובשנת [[תשל"ח]] מונה באופן רשמי לרבה אשכנזי של [[ירושלים]], בזכות שתלדונתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ונציגי [[אגודת ישראל]].
בשנות הי"ודים מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת [[תשט"ו]] מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת [[תשל"ג]] יצא יחד עם [[הרבי]] נגד פסקו של [[שלמה גורן]] ב[[פרשת הממזרים]]{{הערה|{{HebrewBooks|הרב בצלאל ז'ולטי|גילוי דעת|12321|הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמ' 6–11|עמוד=8}}}}.
 
בשנת [[תשל"ב]] הוכתר על ידי רבנים חרדיים כרבה של [[ירושלים]], ובשנת [[תשל"ח]] מונה באופן רשמי לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לאחר שגבר על הנציג הדתי הרב דב ליאור. כרב הספרדי נבחר הרב [[שלום מאשש]].


נפטר ב[[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]].
נפטר ב[[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]].


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ו[[הרבי]] ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את שלוחי חב"ד, והביע התפעלות ממפעל השליחות של [[הרבי]].
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|ממוזער|פסק הדין בעד [[הרבי]]]]
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ואת [[הרבי]] ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את [[שליח|שלוחי חב"ד]], והביע התפעלות ממפעל השליחות של [[הרבי]].
 
בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב ז'ולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]]}}.
 
הרב ז'ולטי ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]]. באותה שנה שלח לרבי מכתב לרגל היכנסו לשנתו השבעים.
 
השתתף בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] ב[[כפר חב"ד]], והיה הנואם הראשי ב[[התוועדות]].
 
בשנת [[תשל"ו]] שלח ל{{ה|רבי}} את ספרו "משנת יעב"ץ" וכתב בהקדמה: {{ציטוטון|לכבוד גאון ישראל וקדושו האדמו"ר שליט"א, מוגש בהוקרה ובהערצה. המחבר}}


לקראת יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], הוא שלח לרבי מכתב:
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ט]] שלח שוב מכתב ברכה ל{{ה|רבי}}, בשם כל תושבי ירושלים.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=״יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ. מהררי ציון וירושלים שלוחה ברכותינו ל'''הוד כ״ק הגאון הצדיק, עטרת תפארת ישראל ראש גולת אריאל, גודר גדר ועומד בפרץ, לוחם מלחמת ה׳ לשמור על טהרת וקדושת ישראל, האדמו״ר שליט״א מליובאוויטש לרגל הגיעו לגיל השיבה'''.


״השי״ת יאריך ימיו ושנותיו ויתחדש כנשר נעוריו לקדש שם שמים ברבים, ולהפיץ תורה ויראת שמים בכל תפוצות ישראל, וזכות הרבים תגן על בריאות גופו, ובימיו ובימינו יושע ציון וירושלים, ויזכה לעלות ברינה לציון בראש רבבות אלפי ישראל, לקבל את פני משיח צדקנו במהרה, בקרוב בימינו אכי״ר. בברכת ציון וירושלים וביקרא דאורייתא}}
הרב ז'לוטי נלחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] והכריז על יום תענית ציבור, כדי לפעול לתיקון החוק, יוזמה שזכתה להסכמתו של הרבי. הוא צורף לועדת רבנים מיוחדת שארגן [[הועד למען שלימות העם]]. כמו כן הצטרף למערכה למען [[שלימות הארץ]] ופרסם פסק הלכתי בו כתב: {{ציטוטון|תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים}}.


בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] ב[[כפר חב"ד]], היה הנואם הראשי בהתוועדות.
בשנת [[תשמ"ב]] הגיע הרב ז'לוטי ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ושהה שם במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות סיפר לו [[הרבי]] שהוא חרד על קדושתה ושלמותה של [[ירושלים]], אולם מנגד עודד אותו להמשיך עם שיטת הלימוד המיוחדת שהנהיג בישיבתו.


לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ט]] שלח מכתב ל[[הרבי]] בו כתב:
הרב ז'ולטי הקפיד [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|למסור שיעור בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים]] כתקנתו של הרבי.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשם ירושלים כולה, הנני בזה להביע ברכתי לכ״ק אדמו״ר שליט״א מליובאוויטש. כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש שליט״א אע״פ שלא נמצא בירושלים של מטה, נמצא בירושלים של מעלה. על הפסוק ״ירושלים הבנויה וגו׳״ אומרת הגמרא שהכוונה על ירושלים של מעלה ומטה שכולא חד. וירושלים מברכת את כ״ק אדמו״ר שליט״א בבריאות הנכונה, ולהגברת פעולותיו הקדושות עד למילוי משאלתו ביאת משיח צדקגו בקרוב ממש. כה לחי}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-21/ קשריו של הרב ז'ולטי עם חב"ד]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ז'ולטי, יעקב בצלאל}}
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]
3,534

עריכות