11,693
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
רבותינו נשיאנו, מ[[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] היו הולכים עם שטריימל לראשם. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו. | רבותינו נשיאנו, מ[[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] היו הולכים עם שטריימל לראשם. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו. | ||
פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של [[אדמו"ר הזקן]], בסיום הקריאה כשלקח [[אדמו"ר הזקן]] את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש, בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא הקדימו ואמר אם השטריימל נשרף, כשענה לו שכן ענה לו [[אדמו"ר הזקן]], אין דבר. לך לשלום{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}} | פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של [[אדמו"ר הזקן]], בסיום הקריאה כשלקח [[אדמו"ר הזקן]] את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש, בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא הקדימו ואמר אם השטריימל נשרף, כשענה לו שכן ענה לו [[אדמו"ר הזקן]], אין דבר. לך לשלום{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הולך כל הזמן עם שטריימל | [[אדמו"ר המהר"ש]] היה הולך כל הזמן עם שטריימל. [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר לו אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת בגדי שבת בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם ב[[מוצאי שבת]] קודש{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד}}. | ||
ב[[י' שבט]] [[תש"י]] | עם זאת [[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לבנו, [[אדמו"ר הרש"ב]] שילך עם שטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}. לעומת זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ספודיק{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קמט-קנ}}. ובחודש [[טבת]] [[תרפ"ט]] נגלה אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו {{ציטוטון|מזל טוב על הכובע}}{{הערה|ראה הערה קודמת}} שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. כשביקר בארץ ישראל, נעלם לו הספודיק, ומאז חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] שטריימל. | ||
ב[[י' שבט]] [[תש"י]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] קיבל על עצמו [[הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]], בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. | |||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||