1,323
עריכות
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלאכים}}'''מלאכים''' הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. | {{מלאכים}} | ||
'''מלאכים''' הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. ענין מלאך הוא שליח, והמלאכים הם המעבירים את השפע האלוקי בעולמות. | |||
מקומם של המלאכים הוא ב[[עולמות בי"ע]] שהם עולמות פרודים, ובכללות נחלקים לשלושה מיני מלאכים: [[שרפים]] שהם מלאכים עליונים ב[[עולם הבריאה]], [[חיות הקודש]] שהם מלאכים ב[[עולם היצירה]] ו[[אופנים]] שהם מלאכים ב[[עולם העשיה]]. | |||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
המלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. בניגוד לכוחות האלוקיים ב[[עולם האצילות]] ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שב[[עולמות בי"ע]] ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות ב[[שבירת הכלים]], שנפלו בבחינת חלקים נפרדים. | המלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. | ||
בניגוד לכוחות האלוקיים ב[[עולם האצילות]] ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שב[[עולמות בי"ע]] ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות ב[[שבירת הכלים]], שנפלו בבחינת חלקים נפרדים. | |||
==מלאכים ונשמות== | ==מלאכים ונשמות== | ||
החילוק הכללי בין מלאכים | החילוק הכללי בין מלאכים ו[[נשמות ישראל]] הוא שנשמות ישראל נמשכו מ[[פנימיות]] העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. וענין כללי זה משפיע על כל פרטי עניניהם, שהמלאכים נחלקו מן הנשמות מצד שורשם, ומצד ענינם, ומצד עבודתם. | ||
המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו הם מ[[זיווג נשיקין]], מה שאין כן נשמות ישראל שנמשכו מבחינת [[זיווג גופני]] שהוא מפנימיות העולמות. | |||
ולכן, הנשמות הם בבחינת [[אדם]] שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת [[בהמה]]. ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני אריה ופני שור וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מספירת החסד, ועבודתם היא באהבה, ופני שור עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות. | |||
==חילוקי הדרגות ביניהם== | ==חילוקי הדרגות ביניהם== | ||
שורה 32: | שורה 36: | ||
==מחנות מלאכים== | ==מחנות מלאכים== | ||
שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה [[מיכאל]], מחנה [[גבריאל]], מחנה [[רפאל]] ומחנה [[אוריאל]]. מחנה [[מיכאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת [[אהבה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני אריה]] שב[[מרכבה]]. מחנה [[גבריאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת ה[[יראה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני שור]] שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא ב[[עולם הבריאה]], וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא [[י"ב בקר]] שהים עומד עליהם מלמעלה. | שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה [[מיכאל]], מחנה [[גבריאל]], מחנה [[רפאל]] ומחנה [[אוריאל]]. מחנה [[מיכאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת [[אהבה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני אריה]] שב[[מרכבה]]. מחנה [[גבריאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת ה[[יראה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני שור]] שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא ב[[עולם הבריאה]], וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא [[י"ב בקר]] שהים עומד עליהם מלמעלה. | ||
==עבודתם== | |||
עבודת המלאכים היא בבחינת [[רצוא ושוב]], כמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב". יחד עם זאת נקראים המלאכים "עומדים". | |||
בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון מיכאל באהבה וגבריאל בגבורה, ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם. | |||
[[קטגוריה:מלאכים]] | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
עריכות