820
עריכות
←תולדות האגרת
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות האגרת== | ==תולדות האגרת== | ||
אגרת זו היא יחידה מסוגה בכך שבה הגיע | אגרת זו היא יחידה מסוגה בכך שבה הגיע לידינו לשונו הקדוש של הבעש"ט בעצמו ובאריכות יתירה. רובה הגדול של תורת הבעש"ט בעצמו לא הגיעה לידנו באופן ישיר, ובלשון רבינו הזקן{{הערה|ראה תניא אגרת הקודש כ"ה בתחילתה}}: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)" ע"י תלמידיו ותלמידי תלמידיו. יוצאת דופן היא האגרת הזו, שיש לנו את לשון הבעש"ט ממש באורך (ואפשר בשני נוסחאות שהם לשונו הקדוש של הבעש"ט בעצמו כדלהלן). | ||
אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר הבעש"ט | אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר הבעש"ט באריכות ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז ועוד. | ||
את האגרת כתב הבעש"ט פעמיים. בפעם הראשונה שלח את | את האגרת כתב הבעש"ט פעמיים. בפעם הראשונה שלח את האגרת ביד תלמידו "[[המוכיח מפולנאה]]", רבי [[יהודה אריה ליב]], אך זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט). | ||
כנראה שמחמת חשיבותה כתב הבעש"ט את האגרת בשנית, בה | כנראה שמחמת חשיבותה כתב הבעש"ט את האגרת בשנית, בה הביע כאב על אובדנה של האגרת הראשונה, על כך שבה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים. | ||
האגרת השנית נשלחה על ידי תלמידו החשוב רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. בעל "התולדות" לא עלה לבסוף לארץ ישראל, וכך גם האגרת השנית לא הגיעה לידו של רבי גרשון. בהמשך הדפיס בעל "התולדות" את האגרת בספרו [[בן פורת יוסף]], דבר שנותן לה משנה תוקף וחשיבות. | |||
באגרת השניה נוסף דברים שככל הנראה לא נכתב באגרת הראשונה, כגון עליית הנשמה בשנת תק"י, ועוד. | באגרת השניה נוסף דברים שככל הנראה לא נכתב באגרת הראשונה, כגון עליית הנשמה בשנת תק"י, ועוד. | ||