27,062
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי רפאל כדיר צבאן | |שם=רבי רפאל כדיר צבאן | ||
|תמונה=[[קובץ:רפאל כדיר צבאן.JPG|שמאל|250px|כיתוב תמונה]] | |תמונה=[[קובץ:רפאל כדיר צבאן.JPG|ללא מסגרת|שמאל|250px|כיתוב תמונה]] | ||
|כינוי=הרב צבאן | |כינוי=הרב צבאן | ||
|תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]] | |תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]] | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הרב צבאן היה זקן רבני טוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות טוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה הטוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי טוניס מהדורות הקודמים. הרב צבאן היה גדול בתורה ובהוראה, כפי שהדבר משתקף בספריו ופסקיו וכן היה בעל מדות תרומיות ונעים הליכות. בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו וביום [[ד' בכסלו]] שנת [[תשנ"ה]] נפטר. | הרב צבאן היה זקן רבני טוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות טוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה הטוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי טוניס מהדורות הקודמים. הרב צבאן היה גדול בתורה ובהוראה, כפי שהדבר משתקף בספריו ופסקיו וכן היה בעל מדות תרומיות ונעים הליכות. בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו וביום [[ד' בכסלו]] שנת [[תשנ"ה]] נפטר. | ||
== | ==קשריו עם הרבי== | ||
[[קובץ:מגיד דבריו ליעקב - צבאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' של הרב צבאן, אותו כתב בצעירותו; מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.]] | [[קובץ:מגיד דבריו ליעקב - צבאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' של הרב צבאן, אותו כתב בצעירותו; מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.]] | ||
הרב צבאן העריץ את [[הרבי]] והיה תומך במוסדות "בית ישראל" ב[[נתיבות]], בהנהלת הרב [[ישר אדרעי]] (חתנו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]). כמו כן, היה משתתף בקביעות באירועים החב"דים בנתינות; [[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדויות]] [[י"ט בכסלו]] ועוד, גם בתקופה בה לא חש בטוב. | הרב צבאן העריץ את [[הרבי]] והיה תומך במוסדות "בית ישראל" ב[[נתיבות]], בהנהלת הרב [[ישר אדרעי]] (חתנו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]). כמו כן, היה משתתף בקביעות באירועים החב"דים בנתינות; [[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדויות]] [[י"ט בכסלו]] ועוד, גם בתקופה בה לא חש בטוב. | ||
לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו על מנת להדפיסם בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי התורה, מברך הרב צבאן את הרבי וכותב: | לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו על מנת להדפיסם בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי התורה, מברך הרב צבאן את הרבי וכותב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת הדיוט לכבוד האדמו"ר המפורסם מליובאוויטש שליט"א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן.}} | ||
ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: {{ציטוטון|וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בגן עדן העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.}} | |||
ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: | |||
{{ | |||
| | |||
}} | |||
בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב יעקב סנגאווי והם הגישו לו את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין. | בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב יעקב סנגאווי והם הגישו לו את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין. | ||