27,606
עריכות
בר מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת") |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. | על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. | ||
וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד{{הערה|עמוד 74.}} "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", | וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד{{הערה|עמוד 74.}} "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", | ||
באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני | באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | ||
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}. | בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}} | על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}} | ||
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, | בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | ||
שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}. | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. | רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. | ||
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה | כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | ||
רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי. | אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי. | ||
הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני | הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"{{הערה|תהלים סט, יד}}, הזמן של תפילת מנחה הוא זמן של עת רצון. | ||
שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה? | שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה? | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
- אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון. | - אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון. | ||
עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של | עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה. | ||
==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ||