11,343
עריכות
רב שרירא גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''רב שרירא גאון''' (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן...") |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רב שרירא גאון''' (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת פומבדיתא]] ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה [[רב האי גאון]]. | '''רב שרירא גאון''' (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת פומבדיתא]] ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה [[רב האי גאון]]. | ||
רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] המיוחסת ל[[דוד המלך]], מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח 968, והחליף בתפקיד זה את | רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] המיוחסת ל[[דוד המלך]], מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח 968, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כ[[אב בית דין]] מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן. | ||
==ייחוסו== | ==ייחוסו== | ||
משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שב[[בבל]], אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה [[גאונים]], אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא. | משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שב[[בבל]], אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה [[גאונים]], אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא. | ||
באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן ל[[אמוראים|אמורא]] | באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן ל[[אמוראים|אמורא]] רבה בר אבוה, תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]]. | ||
==סוף ימיו== | ==סוף ימיו== | ||
אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח | אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו. | ||
יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ו[[שו"ת]]. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים. | יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ו[[שו"ת]]. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
===אגרת רב שרירא גאון=== | ===אגרת רב שרירא גאון=== | ||
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז ( | איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל חכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות ה[[תנאים]] עד ימיו. | ||
באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, ה[[אמוראים]], [[רבנן סבוראי]] וה[[גאונים]] שקדמו לו. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (ה[[משנה]], ה[[ברייתא|ברייתות]] וה[[תלמוד]]ים) ומתאר גם את אופן עריכתם. | באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, ה[[אמוראים]], [[רבנן סבוראי]] וה[[גאונים]] שקדמו לו. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (ה[[משנה]], ה[[ברייתא|ברייתות]] וה[[תלמוד]]ים) ומתאר גם את אופן עריכתם. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
===תשובות רש"ג=== | ===תשובות רש"ג=== | ||
לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח ([[הודו]]), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי [[ | לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח ([[הודו]]), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי [[אגדה]], [[אמונה]] ו[[קבלה]]. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות. | ||
===פירושים=== | ===פירושים=== | ||
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, | חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ולמרוות שהפירושים עצמם אבדו, יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק). | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*יעקב נחום אפשטיין, '''מבואות לספרות האמוראים''', ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610-615. | *יעקב נחום אפשטיין, '''מבואות לספרות האמוראים''', ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610-615. | ||
*יוסף א' דוד,'''"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא"''', [[תרביץ]] עד, ב', (תשס"ו). | *יוסף א' דוד,'''"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא"''', [[תרביץ]] עד, ב', (תשס"ו). | ||