שאר ישוב כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 613 בתים ,  23 ביולי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שאר ישוב הכהן אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב כהן אצל הרבי]]
[[קובץ:שאר ישוב הכהן אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב כהן אצל הרבי]]
הרב '''אליהו יוסף שאר ישוב כהן''' (ט' חשוון ה'תרפ"ח - ג' אלול ה'תשע"ו) היה רבה האשכנזי של העיר [[חיפה]] ומרבניה הבולטים של הציונות הדתית.
הרב '''אליהו יוסף שאר ישוב כהן''' (ט' חשוון ה'תרפ"ח - ג' אלול ה'תשע"ו) היה רבה האשכנזי של העיר [[חיפה]] ומרבניה הבולטים של [[הציונות הדתית]]. היה בידידות גדולה עם [[הרבי]] ועם [[שליח|שלוחיו]].


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד לאביו הרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" ב[[ירושלים]]. מלידתו אביו ייעד אותו להיות [[נזיר]] ואכן נהג בנזירות עד שהגיע לגיל 16 אז עמד מול הרכב רבני בירושלים שהתירו לו את נזירותו.
נולד לאביו הרב [[דוד כהן]] המכונה "הרב הנזיר" ב[[ירושלים]]. מלידתו אביו ייעד אותו להיות [[נזיר]] ואכן נהג בנזירות עד שהגיע לגיל 16 אז עמד מול הרכב רבני בירושלים שהתירו לו את נזירותו.


למד בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב, ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו, אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]].
למד בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב, ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו, אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]].


היה חבר פעיל ב[[הגנה]]. ועמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש והקים עם חבריו גרעין של קבוצה דתית לוחמת.


במלחמת השחרור נלחם במסגרת ה[[אצ"ל]]. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הלגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.


לאחר שחרורו מהשבי שירת בצה"ל שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון, השתתף במשלחת צה"ל לארצות הברית. כיהן כרב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.
למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני.
בשנות הכ"פים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם ה[[מפד"ל]], ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.
משנת תשל"ה ועד תשע"א שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כיהן כנשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת תרצ”ב במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי “הרי פישל”. בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של ראשונים שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון.
בנוסף, ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה.


==קשריו עם הרבי==
==קשריו עם הרבי==
שורה 28: שורה 38:
לפני פטירת הרב הנזיר הוא ציווה לבני ביתו שאם יהיה להם התלבטות רוחנית וכדומה שיפנו לרבי מליובאוויטש. הרב שאר ישוב הזכיר את הדבר לפני הרבי ביחידות בתקופה שלאחר פטירת אביו.
לפני פטירת הרב הנזיר הוא ציווה לבני ביתו שאם יהיה להם התלבטות רוחנית וכדומה שיפנו לרבי מליובאוויטש. הרב שאר ישוב הזכיר את הדבר לפני הרבי ביחידות בתקופה שלאחר פטירת אביו.


הרב שאר ישוב היה נשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת תרצ”ב במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי “הרי פישל”. בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של ראשונים שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון.
מתוקף תפקידו כנשיא מכון הרי פישל הרבי כתב לו על כך שבאותה תקופה משרד המשפטים הקים ועדה של משפטנים שהוטל עליהם "להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה”ק ת”ו משרידי המשטרים הקודמים…". הרבי הציע שאנשי ‘מכון משפט התורה’ העוסקים ממילא בתחום, יוציאו מתוך ‘חושן משפט’ את דיני התורה וההלכה, ויציעו זאת כחלופה של הממשלה לאותם חוקים בריטיים שדינם היה לעבור מן העולם.
 
מכון זה הוא העומד בבסיס מכתבו של הרבי להרב שאר ישוב, על כך שבאותה תקופה משרד המשפטים הקים ועדה של משפטנים שהוטל עליהם "להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה”ק ת”ו משרידי המשטרים הקודמים…". הרבי הציע שאנשי ‘מכון משפט התורה’ העוסקים ממילא בתחום, יוציאו מתוך ‘חושן משפט’ את דיני התורה וההלכה, ויציעו זאת כחלופה של הממשלה לאותם חוקים בריטיים שדינם היה לעבור מן העולם.


למכון שבראשותו של הרב שאר ישוב, קמו בשלב מסוים מתנגדים בין ראשי הישיבות באותה תקופה, הרבי שעודד ותמך במכון ובפעולותיו דן בעניין הילדות ארוכה עם הרב שאר ישוב שאת רשימה העלה על הכתב: "ד' אדר תשל"ב.. אצל האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הייתי לשיחה ממושכת ולבבית מאז רק ביום ראשון זה – הוא בכל ליבו ודעתו הרחבה תומך בנו.
למכון שבראשותו של הרב שאר ישוב, קמו בשלב מסוים מתנגדים בין ראשי הישיבות באותה תקופה, הרבי שעודד ותמך במכון ובפעולותיו דן בעניין הילדות ארוכה עם הרב שאר ישוב שאת רשימה העלה על הכתב: "ד' אדר תשל"ב.. אצל האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הייתי לשיחה ממושכת ולבבית מאז רק ביום ראשון זה – הוא בכל ליבו ודעתו הרחבה תומך בנו.
שורה 44: שורה 52:
“שאלתי: ובכן מה הצעתו? לזאת לא היה בידי הרב חדקוב תשובה. ביקשתיו לשאול מה עצתו ומה דעתו של הרבי שליט”א לאור מצב חדש זה. ועל כך אני מצפה לתשובה עוד היום בערב בעז”ה. בערב אתקשר בעז”ה עם האדמו”ר”.
“שאלתי: ובכן מה הצעתו? לזאת לא היה בידי הרב חדקוב תשובה. ביקשתיו לשאול מה עצתו ומה דעתו של הרבי שליט”א לאור מצב חדש זה. ועל כך אני מצפה לתשובה עוד היום בערב בעז”ה. בערב אתקשר בעז”ה עם האדמו”ר”.


הפגישה עם הרבי נמשכה שלוש שעות וחצי
הפגישה עם הרבי הותירה בו רושם בל יימחה, ומאז קבע לעצמו חוק להשתדל להיכנס אל הרבי בכל פעם בה הגיע לניו יורק. בין אותם פעמים זכה גם לשליחויות שונות שעברו דרכו, כמו המסר לחג החנוכה שפורסם על ידי צא”ח בכ”ג כסלו תשל”א תחת הכותרת “דברי כ”ק אדמו”ר שליט”א שביקש מהרב שאר–ישוב כהן למוסרם לחסידי חב”ד באה”ק”.


עיסוקו כנשיא מכון הרי פישל לצד היותו מבכירי עסקני הדת בארץ הקודש אילצהו להעביר חלק ניכר מזמנו בנסיעות לחו”ל בכלל ולארה”ב בפרט. ההיכרות עם הרב זוין, כמו גם זכות אביו וסבו, הביאו אותו אל הקודש פנימה. הפגישה עם הרבי הותירה בו רושם בל יימחה, ומאז קבע לעצמו חוק להשתדל להיכנס אל הרבי בכל פעם בה הגיע לניו יורק. בין אותם פעמים זכה גם לשליחויות שונות שעברו דרכו, כמו המסר לחג החנוכה שפורסם על ידי צא”ח בכ”ג כסלו תשל”א תחת הכותרת “דברי כ”ק אדמו”ר שליט”א שביקש מהרב שאר–ישוב כהן למוסרם לחסידי חב”ד באה”ק”.
מספר שבועות מאוחר יותר כותב הרב למזכירו “ממש קשה לתאר.. תיאור קצר על השבוע האחרון פגישה עם הרבי מליובאוויטש שנמשכה שלוש שעות וחצי, מ–10:00 עד 1:30 אחה”צ – נידונו כל השאלות האקטואליות והרוחניות המוסריות בעולמנו הגדול ובעולמנו הקטן. אגב, הרבי קיבלני בשעות שאינו מקבל אדם בימי החנוכה, והרגשתי ידידות נפלאה מצדו, ממש כדבר איש אל אחיו או אל רעהו".


רבות סופר על קשר מיוחד זה, הן מפי הרב עצמו והן מכותבי קורות חייו. אך בשורות שלפנינו נפנה בעיקר אל הרשמים כפי שתוארו על ידי הרב כהן עצמו בהתכתבותו עם מזכירו ואיש אמונו הרב אברהם רוזנבום ע”ה.
את ביקורו אצל הרבי יחד עם מר [[שז”ר]], היה הרב שאר ישוב מרבה לתאר בראיונות עמו כאשר נתבקש לספר על קשריו עם הרבי. היה זה בעת הביקור המפורסם בפורים תשל”א, כאשר הרב שאר ישוב הצטרף לפמלייתו של שז”ר. בהגיעם ל–770, שאל שז”ר את הרבי “איר קענט דעם יונגערמאן?” (המכירים אתם את האברך הזה?) כשהוא מצביע לכיוונו של הרב שאר ישוב. הרבי הסתכל עליו והשיב “וואס הייסט? מיר זיינען אלטע גוטע פריינד” (מה זאת אומרת? הרי אנחנו ידידים וותיקים וטובים).


כך מכתבו של הרב רוזנבום בי”ח חשוון תשכ”ג אל הרב שאר ישוב ששהה אותה עת בלונדון. אל המכתב הדן בעניני המכון, מצורף מכתב מהרבי שמוען לרב שאר ישוב (המכתב הגיע ע”י צא”ח לידי הרב רוזנבום). בתשובתו מלונדון כותב הרב שאר ישוב על משלוח מכתבו של הרבי שליט”א “שמחתי לקבל את מכתב האדמו”ר מליובאוויטש שאולי אבקרו בעז”ה. מקווה אני שהספרים יגיעו לארה”ב לפני צאתי”.
גם בשנים שלאחר מכן, הרבה להתייעץ עם הרבי. למשל בשנת תשמ”ג, הוא פונה במכתב אל הרבי: “לכבוד רב האי גאון רבן של כל בני הגולה מאיר עיני חכמים בהוראותיו לאמיתה של תורה כקש”ת האדמו”ר מליובאוויטש שליט”א ניו יורק


אנו מוצאים את מכתבו החוזר של הרב רוזנבום לרש”י בו כותב כמה ימים מאוחר יותר “יצויין שהספר הראשון שיכנס לארה”ב הוא עבור האדמו”ר מליובאוויטש”…
הומעכ”ק האדמו”ר שליט”א הנני לפנות למע”כ הדר”ג ולבקשו להשיבני חוות דעתו הגדולה דעת תורה…”


מספר שבועות מאוחר יותר כותב הרב למזכירו “ממש קשה לתאר.. תיאור קצר על השבוע האחרון פגישה עם הרבי מליובאוויטש שנמשכה שלוש שעות וחצי, מ–10:00 עד 1:30 אחה”צ – נידונו כל השאלות האקטואליות והרוחניות המוסריות בעולמנו הגדול ובעולמנו הקטן. אגב, הרבי קיבלני בשעות שאינו מקבל אדם בימי החנוכה, והרגשתי ידידות נפלאה מצדו, ממש כדבר איש אל אחיו או אל רעהו. הפרטים לכשנתראה בעז”ה”.
אל מסכת הקירובים שזכה במהלך השנים נוספו קירובים מיוחדים בעת [[חלוקת הדולרים]] כשהרבי מקבלו במאור פנים ומשוחח עמו בארוכה בנושאים שונים.


את ביקורו אצל הרבי יחד עם מר שז”ר, היה הרב שאר ישוב מרבה לתאר בראיונות עמו כאשר נתבקש לספר על קשריו עם הרבי. היה זה בעת הביקור המפורסם בפורים תשל”א, כאשר הרב שאר ישוב הצטרף לפמלייתו של שז”ר. בהגיעם ל–770, שאל שז”ר את הרבי “איר קענט דעם יונגערמאן?” (המכירים אתם את האברך הזה?) כשהוא מצביע לכיוונו של הרב שאר ישוב. הרבי הסתכל עליו והשיב “וואס הייסט? מיר זיינען אלטע גוטע פריינד” (מה זאת אומרת? הרי אנחנו ידידים וותיקים וטובים).
הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] שהיה אחראי על מערכת [[הערות התמימים]], מספר שבאחד הקבצים העיר מאן דהו על נושא מסויים. באותו שבוע ביקר הרב שאר ישוב אצל הרבי. כשהגיע אותו קובץ לרבי, כתב הרבי ליד הערה זו “בארוכה בשיחת הרב שאר ישוב הכהן”.


גם בשנים שלאחר מכן, הרבה הרב שאר ישוב להתייעץ עם הרבי. כך למשל בשנת תשמ”ג, הוא פונה במכתב אל הרבי: “לכבוד רב האי גאון רבן של כל בני הגולה מאיר עיני חכמים בהוראותיו לאמיתה של תורה כקש”ת האדמו”ר מליובאוויטש שליט”א ניו יורק
==קשריו עם שלוחי הרבי==
[[קובץ:שאר ישוב הכהן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב הכהן נואם בהתוועגות י"ט כסלו בבית חב"ד .. בחיפה]]
היה בקשרי ידידות עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] וקהילת חב"ד ב[[חיפה]] שם כיהן כרב האשכנזי לעיר ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר והיה בקשרי ידידות עם רב קהילת חב"ד בחיפה הרב [[גדליה אקסלרוד]] ששימש כאב"ד בעיר.


הומעכ”ק האדמו”ר שליט”א הנני לפנות למע”כ הדר”ג ולבקשו להשיבני חוות דעתו הגדולה דעת תורה…”
השתתף באופן קבוע באירועים של חב"ד כמו בסיומי הרמב"ם, התוועדויות י"ט כסלו ועוד.


אל מסכת הקירובים שזכה במהלך השנים נוספו קירובים מיוחדים בעת חלוקות הדולרים כשהרבי מקבלו במאור פנים ומשוחח עמו בארוכה בנושאים שונים.
היה מגיע בפורים דמוקפין ל[[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בחיפה]] כדי לשמוע את קריאת המגילה בשנית  כדעת הרבי.


הרב שניאור–זלמן ליברוב שהיה אחראי על מערכת הערות התמימים, מספר שבאחד הקבצים העיר מאן דהו על נושא מסויים. באותו שבוע ביקר הרב שאר ישוב אצל הרבי. כשהגיע אותו קובץ לרבי, כתב הרבי ליד הערה זו “בארוכה בשיחת הרב שאר ישוב הכהן”.
ביום ג’ באלול תשע"ו, בהיותו בן 88 שנים נפטר. בהלוויתו נראתה נציגות נכבדה של שלוחי הרבי ואנ”ש שנעזרו בו במשך השנים. נטמן סמוך לאביו ב'חלקת הנביאים' שבהר הזיתים.


==קשריו עם שלוחי הרבי==
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:שאר ישוב הכהן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב הכהן נואם בכנס של חב"ד]]
*'''שמן ששון מחבריך'''
היה בקשרי ידידות עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] וקהילת חב"ד ב[[חיפה]] שם כיהן כרב האשכנזי לעיר משנת 1975 ועד 2011  ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר והיה בקשרי ידידות עם רב קהילת חב"ד בחיפה הרב [[גדליה אקסלרוד]] ששימש כאב"ד בעיר.
 
השתתף רבות באירועים של חב"ד כמו בסיומי הרמב"ם התוועדויות י"ט כסלו ועוד.
 
ביום ג’ באלול תשע"ו, הרב שאר ישוב הכהן נפטר והוא בן פ"ט שנים. בהלוויתו נראתה נציגות נכבדה של שלוחי הרבי ואנ”ש שנעזרו בו במשך השנים. הוא נטמן סמוך לאביו ב'חלקת הנביאים' שבהר הזיתים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 78: שורה 83:
*[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/182456/ הרב שאר ישוב אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/182456/ הרב שאר ישוב אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/183184/ מכתבו של הרב שאר ישוב לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/183184/ מכתבו של הרב שאר ישוב לרבי] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כהן, אליהו יוסף שאר ישוב}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
11,573

עריכות

תפריט ניווט