חיים ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

 

מר '''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

חיים ליברמן נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו ר' [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].  

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. במאסרו של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו מר ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). מר ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]], בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], וכיום מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

ליברמן מעולם לא נישא. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואה|שואה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה.

בארצות הברית, התגורר ב[[770]]. היתה תקופה, בה ליברמן נכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לו בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכ"ג אדר תשע"ג.}}.

[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]

במשפט היה ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

מאז ניתק ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו חיים ליברמן{{מקור}}.

בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]].

[[תמונה:ליברמן.jpg|left|thumb|250px| ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערת שוליים|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה).{{הערת שוליים|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על חיים ליברמן ודרכו במחקר.