תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 3,653 בתים ,  17 ביוני 2020
הרחבה, סדר
(הרחבה)
(הרחבה, סדר)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]]
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]]
'''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[צדיק]] שלא חטא.
'''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[צדיק]] שלא חטא.
שורה 8: שורה 7:


כמה ספרי [[תורת חסידות חב"ד]] הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מ[[אגרת התשובה]] - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, ה[[תניא]], וכן ספרי [[אדמו"ר האמצעי]] [[שערי תשובה]], [[דרך חיים]] ו[[פוקח עוורים]].
כמה ספרי [[תורת חסידות חב"ד]] הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מ[[אגרת התשובה]] - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, ה[[תניא]], וכן ספרי [[אדמו"ר האמצעי]] [[שערי תשובה]], [[דרך חיים]] ו[[פוקח עוורים]].
==סדר התשובה==
*'''תשובה - עזיבת החטא''': המינימום ההכרחי לעשיית תשובה מן ה[[תורה]], הוא עזיבת החטא - כלומר, ההחלטה לעזוב את הדרך הרעה ולא למרוד יותר בה' ולעבור על מצוותיו, הן [[מצוות עשה]] והן [[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שם=פא|אגרת התשובה פרק א'.}}. ענין זה מתבטא בהלכה לגבי [[רשע]] שפסול ל[[עדות]], שכאשר נבחן ונמצא שעזב את מעשיו הרעים הקודמים, הוא כשר לעדות{{הערה|סנהדרין כה, ב. שולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף כט ואילך.}}; וכן בדין בהלכות [[קידושין]], שהמקדש את האישה בתנאי שהוא צדיק גמור, אף שקודם לכן היה רשע גמור - מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה{{הערה|קידושין מט, ב. שולחן ערוך אבן העזר סימן לח סעיף לא.}}. מכאן שהרהור אחד מספיק כדי שיחשב צדיק{{הערה|1=ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א - "עזיבת החטא בלבד", [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=338 בשיעורים בספר התניא].}}.
:למרות שהרהור עזיבת החטא הוא רק המינימום ההכרחי, באמת יש בו אף מעלה על שאר הענינים הבאים בשביל שלימות התשובה - מפני שבהרהור זה נעשה החידוש שמרשע הופך לצדיק גמור, ולכן נחשב כ"[[לידה|לידת]]" הבעל תשובה שהיא הנקודה והשורש לכל מציאותו{{הערה|1=ביאור אד"ש על "עזיבת החטא בלבד" הנ"ל. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/4/2/64.htm לקוטי שיחות חלק לד ע' 64].}}.
*'''שלימות התשובה - [[וידוי]]''': בנוסף להרהור, קובעת התורה שהחוזר בתשובה עליו להתוודות על חטאו ולבקש [[מחילה]] מה', ועל כך מגיע הציווי: "והתודו את חטאתם אשר עשו"{{הערה|במדבר ה, ו.}}. למרות שגם אם לא התודה בפה ורק הרהר, נעשה צדיק גמור כנ"ל, אין תשובתו שלימה אלא אם התוודה{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&st=&pgnum=206 לקוטי שיחות חלק יז שיחת אחרי ג] סעיפים א-ב. ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א "כמ"ש והתודו" - [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/8/7/176.htm לקוטי שיחות חלק לט, ע' 176].}}.
*'''מטרת התשובה - [[כפרה]]''': בנוסף לתשובה שעל '''האדם''' לעשות, עזיבת החטא והוידוי - ישנה גם עבודתו של היהודי לפעול שה' יכפר לו על חטאו. למטרה זו מביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחילת אגרת התשובה את דברי התנאים על האופנים השונים בכפרה על עבירות, להדגיש שאף שמיהודי נדרשת רק עבודתו בתשובה, עם זאת מטרתו צריכה להיות לעשות מה שביכלתו כדי שה' יכפר לו{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז שם, סעיף ז.}}.
:כחלק מעבודה זו, עליו [[תענית|להתענות]] כדי לפעול שה' יכפר לו{{הערה|שם=תעניות|ראה להלן [[#תיקוני תשובה ותעניות|תיקוני תשובה ותעניות]].}}.
*'''לאחר התשובה - ריצוי''': גם לאחר שהתכפר חטאו, על האדם לפעול על מנת שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כקודם החטא, וזאת על ידי [[קרבן עולה]] או בזמננו - תעניות{{הערה|שם=תעניות}}.
==תיקוני תשובה ותעניות==
בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים.
בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. '''תשובת הבאה''' - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. '''תשובת הגדר''' - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. '''תשובת המשקל''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. '''תשובת הכתוב''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחילף ל[[כרת]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}.
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.}} וה[[סמ"ג]]{{הערה|ספר מצוות גדול, עשין טז.}}. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות:
א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|אגרת התשובה פרק ב'.}}.
===תיקונים לחוזר על החטא כמה פעמים===
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני תשובה אלה: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא{{הערה|1=[www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1.39?lang=he&with=all&lang2=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה]}}.}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|אגרת התשובה פרק ג'.}}.


==תשובה תתאה ותשובה עילאה==
==תשובה תתאה ותשובה עילאה==
שורה 13: שורה 37:
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. בתשובה זו מתקנים את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת [[ספירת המלכות]], [[ה' תתאה]] ל[[קליפות]], ולכן נקראת "תשובה תתאה".
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. בתשובה זו מתקנים את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת [[ספירת המלכות]], [[ה' תתאה]] ל[[קליפות]], ולכן נקראת "תשובה תתאה".


המינימום הנדרש לפי ה[[תורה]] בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא - כלומר, להחליט בלב שלם לעזוב את הדרך הרעה ומכאן ולהבא לנהוג רק כרצון ה', הן ב[[מצוות עשה]] והן ב[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|אגרת התשובה פרק א'.}}.
המינימום הנדרש לפי ה[[תורה]] בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא{{הערה|שם=פא}}. אך הדרך להצליח בעשיית התשובה בתשובה תתאה כך שיהיה לה קיום, היא על ידי שני דרכים:
 
הדרך להצליח בעשיית התשובה בתשובה תתאה כך שיהיה לה קיום, היא על ידי שני דרכים:


א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]].
א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]].
שורה 36: שורה 58:


בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ"א]] חלק א' עמ' 3 (545)]}}
בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ"א]] חלק א' עמ' 3 (545)]}}
==תיקוני תשובה ותעניות==
בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים.
בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. '''תשובת הבאה''' - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. '''תשובת הגדר''' - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. '''תשובת המשקל''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. '''תשובת הכתוב''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחילף ל[[כרת]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}.
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.}} וה[[סמ"ג]]{{הערה|ספר מצוות גדול, עשין טז.}}. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות:
א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|אגרת התשובה פרק ב'.}}.
===תיקונים לחוזר על החטא כמה פעמים===
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני תשובה אלה: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא{{הערה|1=[www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1.39?lang=he&with=all&lang2=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה]}}.}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|אגרת התשובה פרק ג'.}}.


==עבודת התשובה כיום==
==עבודת התשובה כיום==
שורה 72: שורה 78:
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[אגרת התשובה]]
*[[אגרת התשובה]]
*[[חזרה בתשובה]]
*[[בעל תשובה]]
 
{{מצוות}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:תשובה|*]]
[[קטגוריה:תשובה|*]]