27,062
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 7: | שורה 7: | ||
:::::לדעתי יש למחוק את הערך מיד, הוא לא קשור לחב"ד, ועוד, שזו בכלל חסידות עם כמה חסידים בודדים, יש את 'המכלול' בשביל זה... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:07, 24 במאי 2020 (IST) | :::::לדעתי יש למחוק את הערך מיד, הוא לא קשור לחב"ד, ועוד, שזו בכלל חסידות עם כמה חסידים בודדים, יש את 'המכלול' בשביל זה... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:07, 24 במאי 2020 (IST) | ||
::::::על אחד האדמו"רים יש ערך ואולי אפשר להכניס מידע מערכו לערך זה. גם אם לא אפשר להעתיק את הערך לדף השיחה ואולי יבוא יום ויגיע מי שיקח את זה על עצמו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:27 • ב' בסיוון ה'תש"ף | ::::::על אחד האדמו"רים יש ערך ואולי אפשר להכניס מידע מערכו לערך זה. גם אם לא אפשר להעתיק את הערך לדף השיחה ואולי יבוא יום ויגיע מי שיקח את זה על עצמו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:27 • ב' בסיוון ה'תש"ף | ||
==העברת הערך לכאן== | |||
===האדמו"ר הראשון=== | |||
האדמו"ר הראשון מאוז'רוב היה רבי יהודה '''לייביש''' הגדול, ממיוחסי גזע הלויים, ומהאריות שבחבורתו של [[החוזה מלובלין]]. נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[תקצ"ז]]. | |||
לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, הסתופף בצילם של [[היהודי הקדוש]] מפשיסחא, [[ה"אוהב ישראל"]] מאפטא, ורבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים". | |||
היהודי הקדוש מפשיסחא העיד עליו לפני פטירתו "בשעת תפילתי אני נפגש תמיד עם ר' לייביש באותם [[היכלות]]; שנינו היינו [[בעלי התוספות|בעלי תוספות]] ונשרפנו על [[קידוש השם]], את שנינו שלחו ל[[עולם הזה]] כדי שנשלים את ימינו, שנפסקו אז קודם זמנם. הוא יזכה ל[[זקנה]] כי השכיל להסתתר מעין רואים"{{הערה|[[ספר החסידות]] לר' אהרן מרכוס.}}. | |||
בהסכמת רבו החוזה, התקבל בשנת [[תקע"ב]] לאב"ד בעיר אוז'רוב הסמוכה לאפטא, אך עדיין סרב אז להיות [[אדמו"ר]] לחסידים. רק מהסתלקותו של רבו האחרון, ר' מאיר מאפטא, ב[[כ"ה תמוז]] [[תקפ"ה]], הסכים בעל-כרחו להפצרות ההמונים. | |||
בסוף ימיו גר בעיר אופולא, ושם גם נקבר. | |||
===האדמו"ר השני=== | |||
בנו, רבי '''יחיאל חיים''' הלוי אפשטיין. מתלמידי ''הסבא קדישא'' רבי [[דובער מרדושיץ]].ומתלמידי הרבי מטריסק. | |||
הוכתר לאב"ד באופולא. משם עבר לאפטא. ובסוף ימיו חזר לעיר אבותיו, אוז'רוב, שם נהג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]]. | |||
נפטר ב[[קראקא]], ב[[ח' תמוז]] [[תרכ"ח]]. ושם נקבר. | |||
===האדמו"ר השלישי=== | |||
בנו, רבי יהודה '''לייביש''' הלוי אפשטיין (השני), אב"ד כמעלניק. מפורסם על שם ספרו "ברכת טוב". | |||
נשא את בתו של הגאון ר' אליעזר שלום אב"ד שדליץ. | |||
בהיותו כבן עשרים הסמיכו רבו האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז, להוראה. שדחק בו לקבל את רבנות קהילת טארלה, ולהיות [[אדמו"ר] לחסידים. לאחר מכן כיהן ברבנות בערים אופולא, יוזיפוף, וחמעלניק, בה האריך ימים על ממלכתו, ומשם חזר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר מכורתו, אוז'רוב. | |||
רבי אלעזר מ[[המגיד מקוז'ניץ|קוז'ניץ]] כינהו "ארון קודש מלא ספרים". | |||
לאחר כ"ו שנות הנהגה, נפטר ב[[ז' ניסן]] [[תרע"ד]], מספר חדשים טרם פרוץ מלחמת העולם השניה, וכעדות נכדו האדמו"ר ר' [[משה יחיאל אפשטיין|משה יחיאל]] "מסר את נפשו עבור כלל ישראל". | |||
ספרו '''ברכת טוב''' על התורה, נדפס בבילגוריי תרח"ץ. | |||
===האדמו"ר הרביעי=== | |||
בנו, רבי '''אברהם שלמה''' הלוי אפשטיין. מחבר ספר שארית ברכה. | |||
נולד בכמלניק ב[[כ"ה תשרי]] [[תרכ"ה]]. במלאת לו חמש עשרה שנה, בשנת [[תר"מ]] את בתו של האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין, מגדולי האדמו"רים בפולין. | |||
===האדמו"ר החמישי=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[משה יחיאל אפשטיין|האדמו"ר רבי משה יחיאל]]}} | |||
בנו, האדמו"ר רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין. | |||
===האדמו"ר השישי=== | |||
נכדו, בן-בתו, האדמו"ר הנוכחי, רבי תנחום בנימין בקר שליט"א. | |||
העביר את המוסדות מתל-אביב לבני ברק הרחיב וביסס את החסידות המתנוססת לתפארה ברחוב חזון איש בבני ברק כמו"כ הקים ישיבה לצעירים מצוינים בעיר. | |||
{{הערות שוליים}} |