מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהה, הרחבה
אין תקציר עריכה |
(הגהה, הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סעודת | '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים. | ||
קודם לסעודה זו תערך התגוששות | קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו. | ||
==סעודה כפשוטה או לא== | |||
[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}. | |||
היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד]], שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]? | |||
אך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}. | |||
כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}. | |||
==שחיטת שור הבר== | |||
שחיטתו של שור הבר תערך על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]". | |||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]]. | |||
===שחיטת שור הבר בחסידות=== | |||
ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם. | |||
הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. | |||
שור הבר מקומו ב[[יבשה]], "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. | |||
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}. | |||
בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם היתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. | |||
==התפריט== | ==התפריט== | ||
| שורה 8: | שורה 33: | ||
{{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}} | {{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}} | ||
בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - | בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - לחם מן השמים. | ||
לקינוח יגישו עסיס רימונים. | לקינוח יגישו עסיס רימונים. | ||
לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]]. | לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]]. | ||
==המשתתפים בסעודה== | ==המשתתפים בסעודה== | ||
על פי ה[[מדרש]]{{הערה|ויקרא רבה, | על פי ה[[מדרש]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]. | ||
ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהילים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך. | ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהילים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך. | ||
| שורה 22: | שורה 46: | ||
הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | ||
== | ==זמן הסעודה== | ||
על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}: | |||
לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית? | |||
ב[[ | |||
לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}. | |||
לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: [[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], לפי פירוש אחד, מסביר שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)].}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}. | |||
לפי פירושו השני של רבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||