אתחלתא דגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 10 בתים ,  28 באפריל 2020
שורה 6: שורה 6:
תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של [[יחידות]] של אחד מרבני ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] נשמע קולו של ה[[רבי]] שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מדברי הרב [[אסף חנוך פרומר]], בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון [[את"ה העולמי]], כ"ד [[ניסן]] [[תשע"ג]].}}.
תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של [[יחידות]] של אחד מרבני ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] נשמע קולו של ה[[רבי]] שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מדברי הרב [[אסף חנוך פרומר]], בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון [[את"ה העולמי]], כ"ד [[ניסן]] [[תשע"ג]].}}.


גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}.
את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}.


את דברי חז"ל על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]] מפרש הרבי{{הערה|[[יחידות]] הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת [[תשמ"ד]]- בצל החכמה ע'206}} שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן ה[[גלות]] ובסמיכות ל[[גאולה]] אך לא שהתחילה כבר הגאולה{{הערה|וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "'''יקרב''' הקץ"}}. במקום אחר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119}} פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי [[הפצת מעיינות החסידות]], אשר כשתושלם התפשטות ה[[חסידות]] ב[[עולם]] תבוא הגאולה - כדברי ה[[משיח]] ל[[בעל שם טוב]] המפורסמים.  
את דברי חז"ל על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]] מפרש הרבי{{הערה|[[יחידות]] הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת [[תשמ"ד]]- בצל החכמה ע'206}} שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן ה[[גלות]] ובסמיכות ל[[גאולה]] אך לא שהתחילה כבר הגאולה{{הערה|וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "'''יקרב''' הקץ"}}. במקום אחר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119}} פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי [[הפצת מעיינות החסידות]], אשר כשתושלם התפשטות ה[[חסידות]] ב[[עולם]] תבוא הגאולה - כדברי ה[[משיח]] ל[[בעל שם טוב]] המפורסמים.  
3,768

עריכות