66
עריכות
עבודת השם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עבודה והשכלה
(←מאמרי עבודה והשכלה: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]: | הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}} | ||
וכן [[אדמו"ר הרש"ב]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא באגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד ש"צ|תוכן='אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'}}. | |||
השכלה בפני עצמה פועלת עניינים לא טובים, וכפי שהתבטא על כך [[הרבי הרש"ב]]: | השכלה בפני עצמה פועלת עניינים לא טובים, וכפי שהתבטא על כך [[הרבי הרש"ב]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=משיחתו בשנת [[תרס"ב]]. מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]], לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608|תוכן='משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=משיחתו בשנת [[תרס"ב]]. מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]], לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608|תוכן='משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים}} | ||
| שורה 36: | שורה 38: | ||
לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|"'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל. ההבדל בין שפל לענו הוא: שפל עסוק רק עם עצמו באופן של דכא ונדכא, שברון, בלי שום התעלות בנפשו. ענו מכיר את מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב, כי הוא יודע מה חסר לו. וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב" [[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פ"ח}}. | לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|"'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל. ההבדל בין שפל לענו הוא: שפל עסוק רק עם עצמו באופן של דכא ונדכא, שברון, בלי שום התעלות בנפשו. ענו מכיר את מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב, כי הוא יודע מה חסר לו. וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב" [[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פ"ח}}. | ||
נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט, רק מחסיד 'עובד' ולא לקבל מחסיד 'משכיל'{{הערה|'באותו מאמר ביאר כבוד קדושת רבינו הזקן באריכות, שאת התורה בכלל ואת תורת החסידות בפרט, ישמעו רק ממי שהוא 'עובד'. ממי שמתייגע על תיקון המידות. ושייזהרו משקרן חסידי, ממי שאומר דברי חסידות ואינו עושה.. חסידות צריך לשמוע רק מבעל עבודה. ממי שמאריך בתפילתו. ממי ששקוע בביקור מחשבותיו דיבוריו ומעשיו, אם הם כפי שהחסידות רוצה שיהיה. ל'עובד' כזה צריכים לשמוע ולהאזין. ולגפף ולחבב כל מילה שלו'. ספר השיחות תש"ז עמוד 114}}. | |||
[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}. | [[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}. | ||
גם מוסבר שה'עובד' מבין גם ההשכלה בחסידות טוב יותר מה'משכיל', מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071: 'משכיל' אמיתי מן ההכרח שיהיה 'עובד'. שכן הרי 'אין חכם כבעל הניסיון'. הניסיון בפועל מאמת אמיתת עניין החכמה. הרי מי שהוא חכם נפלא ו'משכיל' אמיתי הוא 'עובד'. ומי שהוא 'עובד' הוא 'משכיל'. וכפי שאנו רואים במוחש שאלה שעסקו ב'עבודה', הגיעו למעלות נפלאות הרבה יותר מאשר אלה שעסקו בהשגה בלבד.}}. | |||
===מאמרי עבודה והשכלה=== | ===מאמרי עבודה והשכלה=== | ||