ליקוטי אמרים - פרק כ': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ' - לעולמות אין שום ערך ושום חשיבות''''
'''פרק כ' - לעולמות אין שום ערך וחשיבות'''
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
התבאר בפרקים הקודמים שנסיון בדבר אמונה מעיר ומגלה את האהבה המסותרת{{הערה|ומונעת מהאדם מלעבוד עבודה זרה}}, אך כיצד זה מועיל לשמירת כל שאר התורה והמצוות{{הערה|ולא רק לנסיון של עבודה זרה}?
התבאר בפרקים הקודמים שנסיון בדבר אמונה מעיר ומגלה את האהבה המסותרת{{הערה|ומונעת מהאדם מלעבוד עבודה זרה}}, אך כיצד זה מועיל לשמירת כל שאר התורה והמצוות{{הערה|ולא רק לנסיון של עבודה זרה}}?


נקודת ההסבר היא שמצוות [[אחדות השם]] ו[[עבודה זרה]] אינם רק היסוד לכל התורה ומצוות, אלא כוללים את כל התורה והמצוות{{הערה|דהיינו, שכל מצווה היא "פרט" של קידוש השם, וכל עבירה היא "פרט" של עבודה זרה.}}.
נקודת ההסבר היא שמצוות [[אחדות השם]] ו[[עבודה זרה]] אינם רק היסוד לכל התורה ומצוות, אלא כוללים את כל התורה והמצוות{{הערה|דהיינו, שכל מצווה היא "פרט" של קידוש השם, וכל עבירה היא "פרט" של עבודה זרה.}}.


ולהבין זאת, יש להקדים מהי מהותה של מצוות אחדות השם (פרקים כ-כא){{הערה|פרק כ' מסביר מדוע אין לנבראים חשיבות, ופרק כ"א מוסיף שגם מציאות אין להם.}} ומהו עיקרה ושורשה של עבודה זרה (פרק כ"ב).
ולהבין זאת, יש להקדים מהי מהותה של מצוות אחדות השם (פרקים כ'-כ"א){{הערה|פרק כ' מסביר מדוע אין לנבראים חשיבות, ופרק כ"א מוסיף שגם מציאות אין להם.}} ומהו עיקרה ושורשה של עבודה זרה (פרק כ"ב).


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 12: שורה 12:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם לדיבור{{הערה|''בדבר'' השם שמים נעשו, בעשרה '''מאמרות''' נברא העולם.}}: כמו שמילה אחת היא כאין לגבי כללות יכולת הדיבור, ויותר מזה לגבי המחשבה, ולגבי עצם הנפש היא אין ואפס ממש - כך העולמות הם אין ואפס ממש לגבי הבורא{{הערה|ומובן שאין להם שום "ערך וחשיבות". נמצא שגם אחרי שנבראו אינם תופסים מקום, ועדיין הקב"ה יחיד כמו לפני שנבראו.}}.
המצווה להאמין באחדות השם היא להאמין שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי אצל הקב"ה, והוא נותר יחיד גם לאחר שנבראו כאילו לא נבראו כלל. בפרק זה מסביר זאת הרבי על פי הידוע, שהתורה המשילה את בריאת העולם לדיבור{{הערה|'''בדבר''' ה' שמים נעשו, בעשרה '''מאמרות''' נברא העולם.}}: כמו שמילה אחת היא כאין לגבי כללות יכולת הדיבור, ויותר מזה לגבי המחשבה, ולגבי עצם הנפש היא אין ואפס ממש - כך העולמות הם אין ואפס ממש לגבי הבורא{{הערה|ומובן שאין להם שום "ערך וחשיבות". נמצא שגם אחרי שנבראו אינם תופסים מקום, ועדיין הקב"ה יחיד כמו לפני שנבראו.}}.
 


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 22: שורה 21:
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של [[תורת החסידות]] באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של [[תורת החסידות]] באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

תפריט ניווט