ליקוטי אמרים - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
==הקדמה==
==הקדמה==
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי [[צדיק]] וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי [[צדיק]] וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
פרק זה מציג סתירה, לכאורה, בין מקורות ב[[נגלה דתורה]] ([[מסכת נידה]] מול [[מסכת אבות]]); איזה דרגה על האדם לייחס לעצמו מבין שלושת הדרגות ה[[רוחני]]ות ([[צדיק]], [[בינוני]] או [[רשע]]). "סתירה" זו מסתעפת ויוצרת אי בהירות כללית בכל הקשור למושגים: צדיק, [[בינוני]] ורשע ומתברר הצורך לרדת לשורשם ולהעמיק במשמעותם. לקראת סוף הפרק מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] להניח את היסודות להסבר הכללי, בהקדמת דברי רבי [[חיים ויטאל]] בדבר [[שתי הנפשות]] הקיימות אצל כל [[יהודי]].
הרבי פותח את התניא בהוכחה, ש[[בינוני]] הוא אדם '''שאין בו עוונות כלל:''' לא עבר מעולם על מצוות לא תעשה, אפילו פעם אחת בחייו לא ביטל מצוות עשה, נזהר כל ימיו בכל איסורי דרבנן, ולא ביטל תורה אפילו רגע אחד בחייו.
 
 
וכיצד דרגא זו '''שייכת וקרובה מאד לכל אחד?'''
הדבר יובן לאחר הקדמת הביאור לנאמר בכתבי האר"י ז"ל, שלכל יהודי יש שתי נפשות:


==טקסט==
==טקסט==
שורה 29: שורה 33:


==סיכום==
==סיכום==
 
כדי להבין איך '''קרוב מאד'' לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. ב13 הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.
==צילום דפוס התניא==
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="250px" heights="300px">
<gallery widths="250px" heights="300px">
1,626

עריכות

תפריט ניווט