37,406
עריכות
חת"ם סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הספר וחסידות חב"ד
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
החתם סופר היה תלמידו של רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה שהיה מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]]. משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול. כמו כן, הוא למד תורה גם מפי רבו הרב [[נתן אדלר]], שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה (אך אין להחליפו ברבי נתן אדלר השני, בעל ספר 'נתינה לגר', שהיה נכד של בן-דודו של הרב אדלר המוזכר). | החתם סופר היה תלמידו של רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה שהיה מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]]. משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול. כמו כן, הוא למד תורה גם מפי רבו הרב [[נתן אדלר]], שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה (אך אין להחליפו ברבי נתן אדלר השני, בעל ספר 'נתינה לגר', שהיה נכד של בן-דודו של הרב אדלר המוזכר). | ||
==הספר | ==הספר ותורת חסידות== | ||
===ציטוטים מתורת החסידות=== | |||
=== | |||
דרכו של החתם סופר בספרו דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות. | דרכו של החתם סופר בספרו דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות. | ||
ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את [[ספר התניא]]{{הערה|1= בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,}} בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם [[אדמו"ר הזקן]], מסביר גם את הפסוק{{הערה|במדבר יא, ד}} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות | במקומות בודדים מצטט החתם סופר מדבריהם של גדולי החסידות, כגון במקום אחד מביא החתם סופר מאמר של בעל [[התולדות יעקב יוסף]] בשם [[הבעל שם טוב]], ובמקום אחר הוא מביא מאמר בשם הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
===ציטוט מתורת חב"ד=== | |||
ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את [[ספר התניא]]{{הערה|1= בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,}} בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם [[אדמו"ר הזקן]], מסביר גם את הפסוק{{הערה|במדבר יא, ד}} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנפש החיוני שלו התאוה תאוה עצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל רוצה לומר נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם". | |||
יש הטוענים כי הדבר סייע לכך ש[[ספר התניא]] יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות{{הערה|1=אם כי היה תלמידו של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.}}, למד את כל [[ספר התניא]] והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט. | יש הטוענים כי הדבר סייע לכך ש[[ספר התניא]] יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות{{הערה|1=אם כי היה תלמידו של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.}}, למד את כל [[ספר התניא]] והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט. | ||