634
עריכות
ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|300px|ציור העיירה ליובאוויטש]] | [[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|300px|ציור העיירה ליובאוויטש]] | ||
העיירה '''ליובאוויטש''' נוסדה לערך לפני 500 שנים, ותמיד התקיימה בה | העיירה '''ליובאוויטש''' נוסדה לערך לפני 500 שנים, ותמיד התקיימה בה קהילה חשובה של יהודים. אמנם המיוחד שבעיירה הזאת הוא, שבמשך 102 שנים היתה העיירה הזאת מרכזה של תנועת [[חב"ד]] העולמית. | ||
בעיירה ליובאוויטש התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]]; [[אדמו"ר המהר"ש]]; ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. | בעיירה ליובאוויטש התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]]; [[אדמו"ר המהר"ש]]; ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש. | מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש. | ||
אמנם כבר כ"ק אדמו"ר הזקן - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד תורה מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | אמנם כבר כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד תורה מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | ||
מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן. | מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, בשלהי קיץ תקע"ג - תחלת [[תקע"ד]] (1813). | [[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, בשלהי קיץ תקע"ג - תחלת [[תקע"ד]] (1813). | ||
היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר כ"ק אביו אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - רבי שניאור זלמן, עזב את | היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר כ"ק אביו אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - רבי שניאור זלמן, עזב את ליאדי, עד אשר ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]]. | ||
במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש. | במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
לפני השריפה היתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו בית הכנסת גדול מאד. | לפני השריפה היתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו בית הכנסת גדול מאד. | ||
בתוך ביתו (במקום שהיה בית הכנסת בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפלה, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו בית הכנסת הגדול הוקדש לתפלה וחזרת דא"ח | בתוך ביתו (במקום שהיה בית הכנסת בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפלה, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו בית הכנסת הגדול הוקדש לתפלה וחזרת דא"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטש. | ||
ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר. | ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר. | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש. | [[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש. | ||
בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) | בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה: | ||
כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים. | כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים. | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר. | בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר. | ||
בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[רבי זלמן אהרן | בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[רבי זלמן אהרן|שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל"ד]] (1873), ערכו את סעודת הנישואין באולם הקטן הזה. | ||
ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אח"כ דירתו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע), ודירה עבור כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע (באמצע הצד הדרומי של החצר). | ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אח"כ דירתו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע), ודירה עבור כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע (באמצע הצד הדרומי של החצר). | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
בשנת [[תרס"ב]] (1902) בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה. | בשנת [[תרס"ב]] (1902) בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה. | ||
במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעורים, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח | במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעורים, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבה. | ||
גם מקוה התחיל אז כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם. | גם מקוה התחיל אז כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם. | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט"ז חשוון תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש. | בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט"ז חשוון תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש. | ||
משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ"ף מרחשוון]] חגג הרבי הרש"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]] | משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ"ף מרחשוון]] חגג הרבי הרש"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]]. | ||
אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ תרע"ח (1918). | אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ תרע"ח (1918). | ||
| שורה 141: | שורה 141: | ||
אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבה. | אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבה. | ||
אחרי חתונתו | אחרי חתונתו, בנו בבית כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר כך עבר לגור בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית של החצר (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת אדמו"ר מוהר"ש נ"ע). | ||
בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו. | בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו. | ||