יושבים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,479 בתים ,  28 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
(שייך ל'חדרים')
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=
|תמונה=
|כתובית=
|כתובית=
|אפיון=[[כולל]] ל[[אברכים]]
|אפיון=[[ישיבה]] ו[[כולל]] ל[[אברכים]]
|תאריך יסוד=
|תאריך יסוד=
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=
שורה 15: שורה 15:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית.  
'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]]{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 והילך]}}. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]}}.  


לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]]. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.
==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן ==
 
== בזמן אדמו"ר הזקן ==
{{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}}
ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו"ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות ("חדרים"), הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הוא [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים.  
ראשית הקבוצה הייתה בימי [[אדמו"ר הזקן]] שייסד שלוש כיתות לימוד שכונו '''"חדרים"'''. הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הויה [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו [[חסידים]] רבים.
== בזמן הצמח צדק==
בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. עם התפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, הרחיב אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:[[ליאוזנה]], קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים{{הערה|שם=ספר השיחות}}.  


== בזמן הצמח צדק==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  
בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה.


בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]).
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]).
==היושבים (רשימה חלקית)==
==היושבים (רשימה חלקית)==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
שורה 41: שורה 39:
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
*הרב שמואל מאזינקער{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמוד שפ"ה}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
שורה 46: שורה 45:
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}}
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}}
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|1=ראה ליקוטי שיחות חלק כ' עמוד391}}  
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}}  
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] (חלק י"ג אגרת ד'תתעח}}
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג אגרת ד'תתעח}}
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
משתמש אלמוני