656
עריכות
אזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | ||
== בקיום המצוות == | == בקיום המצוות == | ||
בקיום המצוות נעשה שימוש מספר פעמים באזוב: ב[[קרבן פסח|פסח מצרים]], צוו [[עם ישראל]] לתת מן [[דם]] הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב{{הערה|[[חומש שמות]], פרק י"ב פסוק כ"ב:{{ציטוטון|וּלְקַחְתֶּם '''אֲגֻדַּת אֵזוֹב'''...}}}}. גם בטומאת מת מזים את מי החטאת ושורפים את ה[[פרה אדומה|פרה האדומה]] יחד עם אזוב{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו':{{ציטוטון|וְלָקַח הַ[[כהן|כֹּהֵן]] עֵץ [[ארז|אֶרֶז]] '''וְאֵזוֹב'''...}}}}. האזוב משמש כחלק מתהליך הטהרב מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח:{{ציטוטון|וְ'''לָקַח אֵזוֹב''' וְטָבַל בַּ[[מים|מַּיִם]]...}}}}, כמו גם מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק ד' (השימוש בפסוק י"ד):{{ציטוטון|וְעֵץ [[ארז|אֶרֶז]] וּשְׁנִי תוֹלַעַת '''וְאֵזֹב'''}}}}. הטעם לכך שצריך המצורע לקחת דווקא אזוב יחד עם הארז, הוא בכדי ללמדו כי עליו להיות ב[[ענווה]] ולא ב[[גאווה|התנשאות]]. | |||
גם טהרת המצורע | |||
==מקורות לעיון== | ==מקורות לעיון== | ||