656
עריכות
אזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]]. | ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]{{הערה|1=כך גם ב[[גמרא]], מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:{{ציטוט|מרכאות|תוכן=אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?}}, [[מסכת מועד קטן]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=25b&format=pdf דף כ"ה עמוד ב']}}. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]]. | ||
כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]). | כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]). | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | ||
==שימושיו== | |||
{{להשלים}} | |||
האזוב משמש כחלק מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק י"ד}}, כמו גם לטהרה מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח}}, לשרפתו יחד עם ה[[פרה אדומה]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו'}} | |||
== בקיום המצוות == | == בקיום המצוות == | ||
בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב. | בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב. | ||
| שורה 14: | שורה 17: | ||
*[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'. | *[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||