40
עריכות
אין תקציר עריכה
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב"ה, שטבע הטוב להטיב.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}} | מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב"ה, שטבע הטוב להטיב.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}} | ||
{{ | |||
== ידיעת השם לעת"ל == | |||
הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב ה"ח}} כותב, שלעת"ל "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד". הרבי בביאור הלכה זו{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ו}} מסביר, שישנם שלוש דרגות בידיעת השם, | |||
א. הידיעה הכללית שיש אלוקה. | |||
ב. הידיעה בשלימותו יתברך שאפשר לתופסה בשכל שהוא ממציא כל נמצא וכו. | |||
ג. הידיעה שכל מה שנתפוס זה לא שלימותו שהרי "לית מחשבה תפיסא ביה". | |||
אך עדיין שלושת דרגות אלו הם בגדרי השכל, שהרי השכל מבין שהקב"ה באין ערוך נעלה מהשכל שלנו, משא"כ הדרגה הא. באמונה, אע"פ שנראית הדרגה הכי נמוכה, בכ"ז היא הכי נעלית, מכיוון שמגיעה בגלל ש"המאור הוא בהתגלות{{הערה|תו"א וירא}}", ולכן זה שייך אפילו בילדים קטנים, כי זה לא דבר שנובע משכל שצריך להשיג, אלא מעצם מציאותו של הקב"ה בעולם. ולדרגות אלו הרמב"ם מרמז במילים "וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם... כמים לים מכסים", "ישיגו דעת בוראם כפי כח האדם", הכוונה היא לדרגא הב. שמשיג בשכלו עד כמה '''שהוא''' מצליח להשיג. ובמילים "כמים לים מכסים" הכוונה היא לג. שמכוסה פירושו שזה למעלה ממנו, (ולכן זה מכסה את הדבר) כמו הקב"ה שכמה שלא ישיגו, הוא עדיין יהיה למעלה מהשגה. | |||
בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ח}}, שלעת"ל כתוצאה משלימות פעולת התומ"צ בעולם, שהתחילה ב[[מתן תורה]] תתגלה לא רק הדרגא של [[ה"א תתאה]] אלא גם [[ה"א עילאה]], ובלשון הרמב"ם "שם השם ככתבו" ו"שם השם בכינויו". שההפרש ביניהם הוא ש"ככתבו" מורה על האלוקות שלמעלה מגדרי העולם ועד לעצמותו יתברך, ושם השם "בכינויו" מורה על האלוקות כפי שיורדת להיות בערך לנבראים, אע"פ שגם שם זה מורה על עצמותו יתברך, מכל מקום כיוון שהוא נאמר ע"י הנבראים מורה שיש לו איזה שייכות לעולם, ובלשון של תורת החסידות "הוי מלשון מהווה". ומכיוון שלעת"ל תתגלה דרגת האלוקות שלמעלה מהתלבשות בעולמות, ועד לעצמותו יתברך, לכן מוסיף הרמב"ם את המילים "כמים לים מכסים", שמורה על ביטול במציאות בגלל התגלות העצמות. | |||
בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ט}}, שע"י שידיעת השם חודרת באדם ועי"ז בעולם, הנהגת העולם נעשית ע"פ רצון השם. אך בידיעת השם ופעולתם באדם והעולם יש כמה מדריגות, כפי שמבאר הרבי בהלכות יסודי התורה{{הערה|פ"א הלכות א וב}}, שאצל אדם המושג מציאות משתנה בהתאם לשכלו, וכמו שאצל ילד קטן המושג מציאות זה רק דבר גשמי, משא"כ סברא לא נקראת אצלו בשם מציאות, וככל שמתבגר הוא מבין שגם סברא זה מציאות, אך היא מציאות רוחנית, ועד שמבין שמציאות אמיתית זה דבר שכל, שהרי איזו מציאות יש ל"בול עץ" מול סברא שכלית?!. ועד"ז באלוקות שלאחר ריבוי עבודה מבין שרק לאלוקות אפשר לקרוא מציאות, מכיוון שזו המציאות האמיתית היחידה, וכאשר מגיע לדרגא כזו, אפילו מציאות רוחנית כגון שכל וכו לא נחשב אצלו למציאות. ועפ"ז מבאר הרבי את לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם}} ''"לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו", "אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות"'', בתחילה כותב הרמב"ם שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי "כל ''''''הנמצאים'''''' בשמים ובארץ" אבל אלוקות היא באופן ש"אינו מצוי", ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר "אין דבר אחר יכול להמצאות", שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות. וע"פ שני אופנים הללו בידיעת השם, יש ג"כ שני אופנים בהשפעתם על העולם, א. "מלאה הארץ דעה את השם" הארץ נהית מלאה בדעה את השם, אך עדיין נשארת למציאות, ב. "כמים לים מכסים" כמו שמים מכסים את הים, וזה נעשה כל מציאותו שהוא "מקום כינוס המים", כך גם העולם מתבטל ממציאותו וכל עניינו הוא רק דעה את השם, ואין שום מציאות חוץ מזה "אין דבר אחר יכול להמצאות". | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||