634
עריכות
רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א) (הצגת מקור)
גרסה מ־07:10, 17 ביולי 2009
, 17 ביולי 2009שוחזר
(שוחזר) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}} | ||
[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px| | [[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|290px|הרבי שליט"א]] | ||
''' | '''אדמו"ר שליט"א מלך המשיח - רבי מנחם מענדל שניאורסאהן''' (שניאורסון), הנשיא השביעי, (דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד ב[[י"א ניסן תרס"ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]]. | ||
את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...". | את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט"ז]] כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...". | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. | כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. | ||
על חתונתו של כ"ק | על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..." | ||
== בברלין == | == בברלין == | ||
| שורה 659: | שורה 659: | ||
'''[[תש"נ]]''' - 1990. | '''[[תש"נ]]''' - 1990. | ||
* הרבי מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים. | * הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים. | ||
* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). | * ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). | ||
| שורה 803: | שורה 803: | ||
'''[[תשנ"ד]]''' - 1994. | '''[[תשנ"ד]]''' - 1994. | ||
*ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]] ייסד [[כ"ק אדמו"ר]] את [[קופת רבינו]] ע"י מזכירו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]]. | *ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]] ייסד [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את [[קופת רבינו]] ע"י מזכירו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]]. | ||
* ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], | * ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||