מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
המאמר התקבל אצל החסידים ביותר, ואצל רבים נחשב מאמר זה למאמר העקרי הנלמד לקראת [[יום הבהיר]] י"א בניסן, למאמר ישנה תפוצה רבה ומידי שנה מודפסים ממנה עותקים רבים ונכתבו עליה ביאורים שונים. | המאמר התקבל אצל החסידים ביותר, ואצל רבים נחשב מאמר זה למאמר העקרי הנלמד לקראת [[יום הבהיר]] י"א בניסן, למאמר ישנה תפוצה רבה ומידי שנה מודפסים ממנה עותקים רבים ונכתבו עליה ביאורים שונים. | ||
==תוכן המאמר== | |||
{{להשלים}} | |||
המאמר מיוסד בעיקר על שני מדרשי חז"ל. | |||
האחד הוא בקשר להקרבת הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן ביום יא ניסן וזה תוכנו: {{ציטוט|תוכן=כל השבטים לשם גאולתן של ישראל ולשם שבחן נקראו שמותם, ואשר נקרא שמו לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא3 ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות, ולשם שבחן כמה דתימא4 אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב"ה להיות להם לאלקים5 והקב"ה בחר בהם להיות לו לעם סגולה, ולפיכך כשבא נשיא אשר להקריב, הקריב קרבנו ע"ש הבחירה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות, כמה דתימא6 ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14384&st=&pgnum=108 מדרש רבה במדבר יד י.]}} | |||
מדרש נוסף הוא המדרש על הפסוק באיכה (ג כד): "חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי" {{ציטוט|תוכן=ר' אבהו בש״ר יוחנן אמר: למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין והיו גדולי המדינה יושבים באמצע המדינה. חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי. וחד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי. היה פקח אחד לשם אמר אנא נסיב מלכא, דכולא מתחלפין ומלכא אינו מתחלף כן אומות העולם מהן-עובדין לחמה ומהן עובדין ללבנה ומהן עובדין לעץ ואבן. אבל ישראל אינן עובדין אלא להקב"ה הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) חלקי ה' אמרה נפשי - שאני מיחד אותו שתי פעמים בכל יום ואומר שמע ישראל ה אלקינו ה' אחד.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37460&st=&pgnum=164 מדרש רבה איכה על הפסוק].}} | |||
במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של יהודי בעבודת ה' לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על מדרש זה השני המתאר את צדדי ה"ויכוח" בין ישראל לאומות העולם. | |||
{{ש}}'''פרק הראשון''': מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת עם ישראל בהקב"ה בעוד עיק שבחו של אשר הוא על על בחירת ישראל קרבנו - אומר המדרש - היא על שם הבחירה של הקב"ה. כמו"כ שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס לעם ישראל והקב"ה שאינם בערך לזולתם. | |||
{{ש}}'''פרק שני''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך וכן על נימוקיו שהמלך אינו מתחלף. | |||
{{ש}}'''פרק שלישי''': המהלך ראשון בביאור ה"ויכוח"; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם עם ישראל מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את הבורא. | |||
{{ש}}'''פרק רביעי''': על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שבמדרש משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת ישראל הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר. | |||
{{ש}}'''פרק חמישי''': המשך הביאור שבפרק ד', ביאור נימוקו של הפקח "דכלהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף". | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[באתי לגני]] | *[[באתי לגני]] | ||