המן: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 886 בתים ,  13 במרץ 2017
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:


===ביטול הגזירה והריגתו===
===ביטול הגזירה והריגתו===
[[קובץ:המן מוביל את מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של המן מוביל את מרדכי על הסוס]]
[[קובץ:המן מוביל את מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של המן מוביל את מרדכי על הסוס (מלכות וקסברגר)]]
באופן ניסי, בדיוק בלילה בו רצה המן להיכנס לבקש את תלייתו של מרדכי, נזכר אחשוורוש בכך שמרדכי הציל את חייו, והחליט להעלות אותו לגדולה, ושאל את המן "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן טעה וחשב שאחשורוש מתכוון אליו, והציע להוביל את האיש שהמלך חפץ ביקרו ברחובות שושן, כשהוא רכוב על סוס ולבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב, ואחשורוש שראה בכך סימן לרצונו של המן לרשת את המלוכה, הורה להמן לעשות זאת בעצמו למרדכי.
באופן ניסי, בדיוק בלילה בו רצה המן להיכנס לבקש את תלייתו של מרדכי, נזכר אחשוורוש בכך שמרדכי הציל את חייו, והחליט להעלות אותו לגדולה, ושאל את המן "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן טעה וחשב שאחשורוש מתכוון אליו, והציע להוביל את האיש שהמלך חפץ ביקרו ברחובות שושן, כשהוא רכוב על סוס ולבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב, ואחשורוש שראה בכך סימן לרצונו של המן לרשת את המלוכה, הורה להמן לעשות זאת בעצמו למרדכי.


שורה 39: שורה 39:


===בני המן===
===בני המן===
[[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עשרה מבניו במגילה]]
[[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים ב[[מגילת אסתר]] בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]]
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] מוזכרים עשרת בניו של המן שנתלו על העץ, וחז"ל קבעו שהיה זה כעונש על שכתבו שטנה על יהודי וירושלים - לבטל את בנין בית המקדש{{הערה|רש"י למגילת אסתר ט, י.}}.
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] מוזכרים עשרת בניו של המן שנתלו על העץ, וחז"ל קבעו שהיה זה כעונש על שכתבו שטנה על יהודי וירושלים - לבטל את בנין בית המקדש{{הערה|רש"י למגילת אסתר ט, י.}}.


שורה 55: שורה 55:
המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעשן למחיית זכרו. צרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש.
המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעשן למחיית זכרו. צרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש.


שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה). הרבי נוהג למחות את זכרו של המן באמצעות הכאה ברגליו על הקרקע.
שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה). הרבי נוהג למחות את זכרו של המן באמצעות הכאה ברגליו על הקרקע{{הערה|וראו בהתוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 483: "בענינים מסויימים נעשה עיקר ה"שטורעם" על ידי הקטנים דוקא, כמו בהכאת המן, שאצל הגדולים (אנשים ונשים) נעשה ענין זה בעיקר במחשבה ובדיבור [ויש שלוקחים חלק גם במעשה, כפי שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבהזכרת המן בתוספת תואר ("האגגי", "הרע" וכיוצא בזה) היה מכה ורוקע ברגליו הקדושות), ואילו עיקר הענין דהכאת המן על ידי רעשנים ושאר דרכים כיוצא בזה נעשה על ידי הקטנים דוקא".}}.


אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
31,391

עריכות