11,222
עריכות
שלמה מנחם מענדל חן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים ב[[ליובאוויטש]], שם היה לידידו הטוב של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובעת [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרש"ב]] הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים. | כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים ב[[ליובאוויטש]], שם היה לידידו הטוב של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובעת [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרש"ב]] הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים. | ||
כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר | כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר{{הערה|החסיד ר' [[רפאל וילשנסקי]] שי' בשם אביו ר' [[בצלאל וילשנסקי]], ששמע מעד ראייה}} כי הרב [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] [המכונה "ר' חיים"] רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לביתו. הוא שלח שליחים לעמוד על טיבו. כאשר שבו השליחים היו מלאי התפעמות. ר' חיים שאלם: "האם הוא יודע ללמוד כאיצ'לה [=בנו של ר' חיים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", המכונה "ר' ועלועל'ה"] ענו לו "הוא שלא בערך!" [ר' ועלועלה היה מפורסם לגאון עולם]. | ||
אביו הרד"צ, שהיה מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני! | אביו הרד"צ, שהיה מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני!{{הערה|"בממלכת היהדות" לבן רד"צ, ר' [[אברהם יהודה חן]]}}, ו"אני יותר גדול מבני - לי יש בן יותר טוב מאבא שלו..." {{הערה|עדותה של גב' [[שושנה חן זהבי]] בספר "שושני חן" בעריכת ישראל קראוו מ[[מיאמי]]}}. | ||
בגיל שש כבר ידע את כל ה[[תנ"ך]]{{מקור}} בעל פי ואת כל הביבליוגרפיה של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה היה בקיא כבר גם בכל ה[[ש"ס]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], ספרי [[הרמב"ם]] ושו"ת חת"ם סופר{{מקור}}. | בגיל שש כבר ידע את כל ה[[תנ"ך]]{{מקור}} בעל פי ואת כל הביבליוגרפיה של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה היה בקיא כבר גם בכל ה[[ש"ס]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], ספרי [[הרמב"ם]] ושו"ת חת"ם סופר{{מקור}}. | ||
פרופסור גדול ששהה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי) | פרופסור גדול ששהה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי) {{הערה|עדותו של ר' [[אברהם חן]].}} | ||
===נישואיו ורבנותו=== | ===נישואיו ורבנותו=== | ||
בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] התחתן ר' מענדל עם מרת פסיא, בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר [[עשירות|עשיר]] מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה | בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] התחתן ר' מענדל עם מרת פסיא, בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר [[עשירות|עשיר]] מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה{{הערה|עדותו של הבן, דובער חן}}, היה [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדמי [[שידוך|שדכנות]] קיבל תרומה גדולה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
כשנה לאחר נישואיו, בשנת [[תרס"ו]] נתפנה מקום רבנות בעיר [[ניעז'ין]], השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כ[[רב]] ה[[עיירה]], והוא בן 26 בלבד. | כשנה לאחר נישואיו, בשנת [[תרס"ו]] נתפנה מקום רבנות בעיר [[ניעז'ין]], השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כ[[רב]] ה[[עיירה]], והוא בן 26 בלבד. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==עסקנות הכלל== | ==עסקנות הכלל== | ||
בשנת [[עת"ר]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]]. ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח את ר' מענדל כדי לסייע לו. ר' מענדל היה יד ימינו בועידה, הוא סידר את מסמכיו הקשורים בועידה, השתתף בדיונים, הגן על דיעותיו ואף נאם בשמו. בפרוטקולי הועידה הוא מוזכר כ"נציגו של הרבי מלובאביץ'" | בשנת [[עת"ר]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]]. ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח את ר' מענדל כדי לסייע לו. ר' מענדל היה יד ימינו בועידה, הוא סידר את מסמכיו הקשורים בועידה, השתתף בדיונים, הגן על דיעותיו ואף נאם בשמו. בפרוטקולי הועידה הוא מוזכר כ"נציגו של הרבי מלובאביץ'" {{הערה|פרוטקולי הועידה, בית הספרים הלאומי, [[ירושלים]].}}. | ||
באותה אסיפה הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני מקנא ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן. | באותה אסיפה הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני מקנא ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בעת [[משפט בייליס]] בשנת [[תער"ב]], שאל הרב מזא"ה, האחראי על קו ההגנה את [[אדמו"ר הרש"ב]], מי יוכלו לסייע לו, הרש"ב מנה את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ואת ר' מענדל. | בעת [[משפט בייליס]] בשנת [[תער"ב]], שאל הרב מזא"ה, האחראי על קו ההגנה את [[אדמו"ר הרש"ב]], מי יוכלו לסייע לו, הרש"ב מנה את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ואת ר' מענדל. | ||
במשך השנים בכל עת מצוא נשלח ר' מענדל על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לענייני הכלל. כאשר בשנת [[תרע"ז]] בני ניעז'ין התלוננו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כי רבם כמעט לא נמצא איתם, וביקשו לשלוח אחר לעסוק בענייני הכלל, ענה להם הרבי כי "הרב דמחנם רב רחומיא וידיד נפשי הרב הרמ"מ יחי' הוא מהמיוחדים המתועדים והראויים להתעסקות כללי, ואין להחליפו באחר" | במשך השנים בכל עת מצוא נשלח ר' מענדל על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לענייני הכלל. כאשר בשנת [[תרע"ז]] בני ניעז'ין התלוננו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כי רבם כמעט לא נמצא איתם, וביקשו לשלוח אחר לעסוק בענייני הכלל, ענה להם הרבי כי "הרב דמחנם רב רחומיא וידיד נפשי הרב הרמ"מ יחי' הוא מהמיוחדים המתועדים והראויים להתעסקות כללי, ואין להחליפו באחר" {{הערה|אגרת מיום ד' [[ניסן]] [[תרע"ז]], [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}. | ||
==הירצחו== | ==הירצחו== | ||