31,108
עריכות
נוסח 'הנרות הללו': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==ביאורי הרבי== | ==ביאורי הרבי== | ||
*'''עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת:''' כל הלשונות בלשון רבים היות ואנו מודים גם על נס נצחון המלחמה וגם על נס פך השמן{{הערה|שם=חלק טו|לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 366.}}, והם מסודרים מן הקל אל הכבד - ראשית ה'תשועה' בדרך הטבע, הנצרכת גם כאשר הצדדים היריבים שווים בכוחותיהם, לאחר מכן 'נס' המורה על דבר היוצא מגדר האבע, ולאחר מכן 'על הנפלאות' המורה על ניסים היוצאים מדרך הטבע לגמרי שגורמים להתפעלות גדולה ביותר{{הערה|שם=חלק טו}}. | |||
*'''עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים:''' החשמונאים יצאו למלחמה ללא שהיה להם כל סיכוי לנצחון בדרך הטבע. אף שהדבר היה יכול להיחשב כהתאבדות, היה מותר להם לצאת למלחמה זו היות והיה להם דין של 'חסיד גמור' שמותר לו למסור את נפשו כדי לקדש שם שמים, ולכן מדגישים בנוסח התפילה שהנס התרחש דווקא על ידי הכהנים הקדושים, כי לאנשים פשוטים מן השורה היה אסור לצאת למלחמה מסוג זה כאשר אין אפילו סיכוי קלוש לנצחון בדרך הטבע{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/9/3 לקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחה לפרשת וישב-חנוכה].}}. | *'''עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים:''' החשמונאים יצאו למלחמה ללא שהיה להם כל סיכוי לנצחון בדרך הטבע. אף שהדבר היה יכול להיחשב כהתאבדות, היה מותר להם לצאת למלחמה זו היות והיה להם דין של 'חסיד גמור' שמותר לו למסור את נפשו כדי לקדש שם שמים, ולכן מדגישים בנוסח התפילה שהנס התרחש דווקא על ידי הכהנים הקדושים, כי לאנשים פשוטים מן השורה היה אסור לצאת למלחמה מסוג זה כאשר אין אפילו סיכוי קלוש לנצחון בדרך הטבע{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/9/3 לקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחה לפרשת וישב-חנוכה].}}. | ||
*'''אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד:''' אף שאנו שוללים את כל שאר הפעולות שמותר להינות מאור הנרות, מותר '''וצריך''' לראותם{{הערה|שיחת מוצאי זאת חנוכה תשל"ה.}}. | *'''אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם:''' אף שאסור להשתמש באור הנרות, מדליקים אותם דווקא בלילה, בזמן שאפשר להינות מאורן, דבר המדגיש את קיום המצווה לשמה{{הערה|שיחות קודש תשל"ט חלק א' עמוד 518.}}. | ||
*'''אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד:''' אף שאנו שוללים את כל שאר הפעולות שמותר להינות מאור הנרות, מותר '''וצריך''' לראותם{{הערה|שיחת מוצאי זאת חנוכה תשל"ה.}}. | |||
*'''לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:''' לאחר כל פירוט הניסים חוזרים שוב על ענין ההודאה, מתוך כוונה להודות לא רק על הניסים, אלא גם על עצם זה שלאדם נינה האפשרות לעבוד את הקב"ה ולהלל אותו{{הערה|ספר השיחות תש"נ עמוד 60.}}. | *'''לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:''' לאחר כל פירוט הניסים חוזרים שוב על ענין ההודאה, מתוך כוונה להודות לא רק על הניסים, אלא גם על עצם זה שלאדם נינה האפשרות לעבוד את הקב"ה ולהלל אותו{{הערה|ספר השיחות תש"נ עמוד 60.}}. | ||
*'''עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶיךָ:''' בשונה מהסדר בפתיחת תפילה זו, כאן הנוסח מסודר לפי סדר התרחשות המאורעות בפועל: ה'נס' של הנצחון במודיעין, ששם אמנם היה נצחון למעלה מדרך הטבע אבל ההפרשים ביחסי הכוחות לא היו כל כך עצומים. לאחר מכן ה'נפלאות' של נצחון המלחמה שהיה לגמרי למעלה מדרך הטבע, ורק לאחר מכן מודים על הנס של מציאת פך השמן שאירע לבסוף{{הערה|שם=חלק טו}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חנוכה}} | {{חנוכה}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||