מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
←ביאורים בפרטי הדינים: הרחבה
(←ביאורים בפרטי הדינים: הרחבה) |
|||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
* '''"זמן הדלקתה בשקיעת ה[[חמה]]"''' - לפי שעניינה ובכוחה דווקא להאיר את החושך לכן ההדלקה היא בלילה דווקא לאחר שקיעת החמה. | * '''"זמן הדלקתה בשקיעת ה[[חמה]]"''' - לפי שעניינה ובכוחה דווקא להאיר את החושך לכן ההדלקה היא בלילה דווקא לאחר שקיעת החמה. | ||
::''בביאור שייכות שקיעת החמה להארת נרות חנוכה כמה עניינים''{{הערה|1=לכללות ביאורים אלו, ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=218 אור התורה בראשית חלק ה' דף תתקמ ב ואילך].}}: | ::''בביאור שייכות שקיעת החמה להארת נרות חנוכה כמה עניינים''{{הערה|1=לכללות ביאורים אלו, ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=218 אור התורה בראשית חלק ה' דף תתקמ ב ואילך].}}: | ||
:א) חמה הוא אור ה[[אצילות | :א) חמה הוא אור ה[[אצילות]]- [[ז"א דאצילות]] ושקיעתה הוא עניין הגילוי שלה ב[[ספירת המלכות]] שממנה ועל ידה נמשך הגילוי בחושך של [[בי"ע]]. ולפי זה עיקר הגילוי בעולמות הוא לאחרי השקיעה, ולכן אז הוא זמן הדלקת נרות חנוכה שעניינם להאיר העולמות. | ||
:ב) חמה ענינה ספירת המלכות. שקיעת החמה עניינה, מלכות לא כפי שהיא במקומה מיוחדת באור האצילות, אלא כפי שיורדת לבי"ע ונעשית "ראש לשועלים". ודווקא במקום זה ובדרגה זו יש להאיר את נרות החנוכה להפוך ענייני העולם לקדושה. (בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו מבעוד יום, שעניינם ייחוד עם אור האלקות כפי שהוא באצילות. ובעבודת האדם חילוק שני הדרגות הן כפי שהאדם נמצא במצב של [[אהבה]] ותשוקה לאלקות או כפי שהוא בלי אהבה שאז העבודה להמשיך במקומו אלקות על ידי קבלת עול.) | :ב) חמה ענינה ספירת המלכות. שקיעת החמה עניינה, מלכות לא כפי שהיא במקומה מיוחדת באור האצילות, אלא כפי שיורדת לבי"ע ונעשית "ראש לשועלים". ודווקא במקום זה ובדרגה זו יש להאיר את נרות החנוכה להפוך ענייני העולם לקדושה. (בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו מבעוד יום, שעניינם ייחוד עם אור האלקות כפי שהוא באצילות. ובעבודת האדם חילוק שני הדרגות הן כפי שהאדם נמצא במצב של [[אהבה]] ותשוקה לאלקות או כפי שהוא בלי אהבה שאז העבודה להמשיך במקומו אלקות על ידי קבלת עול.). | ||
:ובדרגה זו גופא יש את מלכות כפי שיורדת להוות הקליפות שהיא ירידה גדולה ביותר, ועם זאת הכוונה היא להמשיך ולהאיר במקום זה ובזה היא הכוונה העליונה.{{הערה|שם=זאת חנוכה לח|ראה מאמר "מצוותה (של נר חנוכה) משתשקע החמה" תשל"ח.}} | |||
:ג) מלכות יוון עניינם חמה שהם מונין לחמה, ולפי זה עניינו הרוחני של החמה כאן עניינו חמה של [[קליפות]] - חום של [[נפש הבהמית]]. ומזה הטעם מכיוון שנרות חנוכה מדליקים בחוץ במקום ששולט החמה דקליפה, לכן ההדלקה היא דווקא משתשקע החמה, בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו בפנים היכן שהאיר ושלט חמה דקדושה - "שמש הוי"ה"{{הערה|על פי תהלים פד יב וראה תניא שער היחוד והאמונה פרק ד.}} לכן הדליקו מבעוד יום.{{הבהרה| יל"ע, במאמרים אחרים משמע שנרות חנוכה "פועלים" שקיעת חמה דלעו"ז, באוה"ת משמע כדלעיל.}} | :ג) מלכות יוון עניינם חמה שהם מונין לחמה, ולפי זה עניינו הרוחני של החמה כאן עניינו חמה של [[קליפות]] - חום של [[נפש הבהמית]]. ומזה הטעם מכיוון שנרות חנוכה מדליקים בחוץ במקום ששולט החמה דקליפה, לכן ההדלקה היא דווקא משתשקע החמה, בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו בפנים היכן שהאיר ושלט חמה דקדושה - "שמש הוי"ה"{{הערה|על פי תהלים פד יב וראה תניא שער היחוד והאמונה פרק ד.}} לכן הדליקו מבעוד יום.{{הבהרה| יל"ע, במאמרים אחרים משמע שנרות חנוכה "פועלים" שקיעת חמה דלעו"ז, באוה"ת משמע כדלעיל.}} | ||
::''ביאורים נוספים ישנם המקשרים את זמן ההדלקה לדרגת הגילוי הנמשך על ידי הנרות, שמקור ההמשכה היא מפנימיות עתיק שעתיד להתגלות בביאת המשיח שלכן מספר הנרות הוא שמונה (כדלהלן)''. | ::''ביאורים נוספים ישנם המקשרים את זמן ההדלקה לדרגת הגילוי הנמשך על ידי הנרות, שמקור ההמשכה היא מפנימיות עתיק שעתיד להתגלות בביאת המשיח שלכן מספר הנרות הוא שמונה (כדלהלן)''. | ||
:ה) לאחרי השקיעה בה מאיר ה[[לבנה]] והוא התגלותה מעין הגילוי דלעתי שיהי אור הלבנה כאור החמה. | :ה) לאחרי השקיעה בה מאיר ה[[לבנה]] והוא התגלותה מעין הגילוי דלעתי שיהי אור הלבנה כאור החמה. | ||
:ו) בעת הארת ה[[כוכב]]ים בלילה שהם למעלה מחמה ולבנה, ומקומם ברקיע השמיני כגלוי חנוכה שעניינה שמונה (וכהגילוי שמאיר ב[[חג הסוכות]] שצריך שיהיו הכוכבים נראות מתוך סכך הסוכה). | :ו) בעת הארת ה[[כוכב]]ים בלילה שהם למעלה מחמה ולבנה, ומקומם ברקיע השמיני כגלוי חנוכה שעניינה שמונה (וכהגילוי שמאיר ב[[חג הסוכות]] שצריך שיהיו הכוכבים נראות מתוך סכך הסוכה). | ||
:ז) שקיעת החמה עניינה זמן הגלות שנקראת לילה וחושך (שעיקר הירידה והחיסרון בהארת אור שמש האצילות במלכות ועל ידה בבי"ע התחיל לאחרי חורבן [[בית המקדש]]){{הערה|סוף [[המשך]] "מצה זו תר"ם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=271 ספר המאמרים תר"מ עמוד רסב]).}}, וסיבת הגלות היא החושך הרוחני "מפני חטאנו גלינו מארצנו"{{הערה|נוסח תפילת מוסף של שבת.}} היפך העניין של "נר מצווה ותורה אור" ונרות חנוכה בכוחם להאיר חשכת הגלות שהרי הנס עצמו נעשה בגלות יוון{{הערה|שם=זאת חנוכה לח}}. | |||
* '''"עד דכליא רגלא דתרמודאי"''' - | * '''"עד דכליא רגלא דתרמודאי"''' - תרמודאי | ||
* '''"מנהג אסור מלאכה"''' - בשעת שהנרות דולקות נוהגות הנשים איסור מלאכה. | * '''"מנהג אסור מלאכה"''' - בשעת שהנרות דולקות נוהגות הנשים איסור מלאכה. | ||
* '''"מוסיף והולך"''' - באשר תפקידם של הנרות להאיר את החושך אין להסתפק בהדלקה של יום קודם יש להגביר שוב ושוב את האור ולהוסיף רק בכך מובטח הניצחון על החושך.{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 89 ואילך, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/25/index.htm תורת מנחם חלק ז עמוד 227].}} | * '''"מוסיף והולך"''' - באשר תפקידם של הנרות להאיר את החושך אין להסתפק בהדלקה של יום קודם יש להגביר שוב ושוב את האור ולהוסיף רק בכך מובטח הניצחון על החושך.{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 89 ואילך, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/25/index.htm תורת מנחם חלק ז עמוד 227].}} | ||