מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
מ (←הדלקת נרות: תקלדה) |
מ (הגהה. העברה לערך הדלקת נרות חנוכה) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
{{ערך מורחב|מרד החשמונאים}} | {{ערך מורחב|מרד החשמונאים}} | ||
סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]] בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי. | סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי. | ||
בשנה שלאחריה קבעו [[חכמים]] את שמונת הימים הללו לחג וימי הלל והודאה{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}. | בשנה שלאחריה קבעו [[חכמים]] את שמונת הימים הללו לחג וימי הלל והודאה{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}. | המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}. | ||
===הלל והודאה=== | ===הלל והודאה=== | ||
שורה 122: | שורה 86: | ||
===חג החנוכה=== | ===חג החנוכה=== | ||
====קביעות ימי החג==== | ====קביעות ימי החג==== | ||
החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}} | החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}} | ||
שורה 196: | שורה 150: | ||
מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}. | מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}. | ||
=== | === האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג === | ||
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}. | החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}. |