מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
אין תקציר עריכה
(←משלים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
מקורו הראשון של | מקורו הראשון של הטענה כלשונה הוא ב[[מאמר]] שאמר ה[[אדמו"ר הזקן]]: | ||
{{ציטוט|תוכן="ואמנם יובן למשכיל דלגבי עצמותו ית׳ אין בחינת מגן המבדיל דשם אלקים הבדלה והעלם אמתי, '''מאחר שהוא עצמו המעלים ומבדיל''' כו׳ ועיקר ענין ההבדלה וההעלמה הוא רק לנבראים בלבד כדי שיתקיימו במציאות יש ודבר כנ״ל, אבל לא לגבי עצמותו. | {{ציטוט | ||
וזהו שאמר דקמיה כחשכה כאורה כו׳ וכמו שנתבאר במקום אחר. וזהו "כִּי הוי׳ הוּא הָאֱלֹקים" ית' דהבדלה דשם אלקים מתיחד בעצמותו ית׳ בתכלית היחוד ולזאת "אֵין עוֹד" (המשך הפסוק) שאין הנבראים תופסים מקום כלל, אפילו בדרך בחינת עוד ודבר טפל.."|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&st=&pgnum=73 מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ד, עמוד סה.]}} | |תוכן="ואמנם יובן למשכיל דלגבי עצמותו ית׳ אין בחינת מגן המבדיל דשם אלקים הבדלה והעלם אמתי, '''מאחר שהוא עצמו המעלים ומבדיל''' כו׳ ועיקר ענין ההבדלה וההעלמה הוא רק לנבראים בלבד כדי שיתקיימו במציאות יש ודבר כנ״ל, אבל לא לגבי עצמותו. | ||
וזהו שאמר דקמיה כחשכה כאורה כו׳ וכמו שנתבאר במקום אחר. וזהו "כִּי הוי׳ הוּא הָאֱלֹקים" ית' דהבדלה דשם אלקים מתיחד בעצמותו ית׳ בתכלית היחוד ולזאת "אֵין עוֹד" (המשך הפסוק) שאין הנבראים תופסים מקום כלל, אפילו בדרך בחינת עוד ודבר טפל.." | |||
|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&st=&pgnum=73 מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ד, עמוד סה.] | |||
}} | |||
וכעין הדברים מובא בתורת חיים ל[[אדמו"ר האמצעי]] | וכעין הדברים מובא בתורת חיים ל[[אדמו"ר האמצעי]] | ||
{{ציטוט | |||
|תוכן="ומאחר שהוא בעצמו ית' עשה בחינת המגן ונרתק זה דשם אלקי' כדי שיהי' בריאה בעל גבול כו' אם כן אין זה הגבלה וצמצום כלל לגבי עצמותו רק למקבלים לבד כדי שיהיו במציאות יש וגבול כו'. | |||
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/3/1/305a.htm שמות חלק ב, עמוד שה, א] | |||
}} | |||
==תוכן הטענה== | ==תוכן הטענה== | ||
תוכנה של הטענה היא; שכשההסתרה על העצם באה מהעצם עצמו אין בכחה של הסתרה להסתיר הסתר אמתי על העצם. לפי שהסתר והגבלה אמתיים הם כשהמעלים והמסתיר הוא דבר הזולת ולא העצם עצמו. וסיבת הדבר (הוא כי כשהעלם בא ממנו עצמו הרי ברגע אחד יכול לבטלו | תוכנה של הטענה היא; שכשההסתרה על העצם באה מהעצם עצמו אין בכחה של הסתרה להסתיר הסתר אמתי על העצם. לפי שהסתר והגבלה אמתיים הם כשהמעלים והמסתיר הוא דבר הזולת ולא העצם עצמו. וסיבת הדבר (הוא כי כשהעלם בא ממנו עצמו הרי ברגע אחד יכול לבטלו ולאמתו של דבר אינו תקף כלל נגד העצם{{מקור}}, וההסבר העמוק יותר) הוא שגם מצד ההסתר אין כאן כלל הסתר היות והדבר המסתיר הוא הדבר המתגלה עצמו, ויתכן שכלפי הזולת מופיע הגילוי באופן שאינו מזהה בו את כל עומק המתגלה, אבל כלפי העצם המתגלה הרי הוא עצמו הוא הדבר המסתיר ואינו יכול להסתיר זאת כלפי עצמו. | ||
בביאור העניין בפרטיות ישנם ספרי החסידות שני מהלכים כלליים: | בביאור העניין בפרטיות ישנם ספרי החסידות שני מהלכים כלליים: | ||
* התאחדות שני הקווים מצד '''שורשם בעצמות''' - מכיוון שבעצמות כלולים שני הכוחות, שההעדר ההגבלה של העצם מחייב שיהיו לו ב' הכוחות "שכשם שישנו כח בבלתי בעל גבול כך ישנו כח בגבול"{{ | * התאחדות שני הקווים מצד '''שורשם בעצמות''' - מכיוון שבעצמות כלולים שני הכוחות, שההעדר ההגבלה של העצם מחייב שיהיו לו ב' הכוחות "שכשם שישנו כח בבלתי בעל גבול כך ישנו כח בגבול"{{הערה|עבודת הקודש חלק תחילת פרק ח}}. ממילא כשהם כלולים בו עניינם ומהותם של שני הכוחות הוא לא הציור שלהם המבדיל אותם זה מזה, אלא נרגש בהם מהותם שהם כוחות העצמות, לכן אינם מנגדים זה לזה. משום שמהות שניהם אחד - כוחות של העצמות, שנרגש בכח הגילוי שמהותו הוא כח העצם, וכך נרגש גם בכח ההעלם שהוא כח העצמות.{{הערה|1=עוד בעניין התאחדותם בעצמות ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=208 בספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי" - דברים א עמוד רה ואילך].}} | ||
* התאחדות שני הקוים מצד '''מטרת הצמצום''' - מכיוון שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי לכן אינו מעלים על הגילוי ובו ומצד המתגלה הוא נמצא בו בגילוי גם כשמתעלם מהמקבל. (כמדומה שכן הוא מהלך הדברים בוידעת מוסקווה, וכן הוא המשמעות במאמר להבין בלקו"ת אות ה אף כי שלא במפורש ממש) | * התאחדות שני הקוים מצד '''מטרת הצמצום''' - מכיוון שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי לכן אינו מעלים על הגילוי ובו ומצד המתגלה הוא נמצא בו בגילוי גם כשמתעלם מהמקבל. (כמדומה שכן הוא מהלך הדברים בוידעת מוסקווה, וכן הוא המשמעות במאמר להבין בלקו"ת אות ה אף כי שלא במפורש ממש) | ||
| שורה 35: | שורה 40: | ||
לאמתו של דבר, כשמדובר ברב ותלמיד במשל סוף סוף ישנו צמצום בעת הכנת הרב להשפיע שבאמצעות צמצום השכל על יד הרב נמצא שכל ששיך למקבל, ורק שלאחר מכן מפני שבמוח זכרונו של הרב מאיר השכל בכל עמקו לכן גם בפרטים הקצרים אין הצמצום ומאיר בהם מצד הרב כל השכל. משאין כן במשל גם בעת הצמצום עצמו אין בכך שום הסתר על הבורא מצד הבורא כי כל מטרת הצמצום הוא רק ביחס לאור ששיך לנבראים שהוא לא ירגיש את האו הבלי גבול ומצד הבורא תמיד הוא היה נבדל מהאור הבלי גבול ולכן גם בעת הצמצום עצמו הוא אינו צמצום ביחס לבורא.{{הערה|שם=תרס"ה}}{{הערה|הרבי, מאמר גדול יהיה תשכ"ב (ספר המאמרים מלוקט ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מהדורה חדשה - חלק ד עמוד 118]).}} | לאמתו של דבר, כשמדובר ברב ותלמיד במשל סוף סוף ישנו צמצום בעת הכנת הרב להשפיע שבאמצעות צמצום השכל על יד הרב נמצא שכל ששיך למקבל, ורק שלאחר מכן מפני שבמוח זכרונו של הרב מאיר השכל בכל עמקו לכן גם בפרטים הקצרים אין הצמצום ומאיר בהם מצד הרב כל השכל. משאין כן במשל גם בעת הצמצום עצמו אין בכך שום הסתר על הבורא מצד הבורא כי כל מטרת הצמצום הוא רק ביחס לאור ששיך לנבראים שהוא לא ירגיש את האו הבלי גבול ומצד הבורא תמיד הוא היה נבדל מהאור הבלי גבול ולכן גם בעת הצמצום עצמו הוא אינו צמצום ביחס לבורא.{{הערה|שם=תרס"ה}}{{הערה|הרבי, מאמר גדול יהיה תשכ"ב (ספר המאמרים מלוקט ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מהדורה חדשה - חלק ד עמוד 118]).}} | ||
;לימוד אותיות המסכת | ;לימוד אותיות המסכת | ||
תקדים ומעין משל זה | תקדים ומעין משל זה מביא האדמו"ר הזקן ב[[לקוטי תורה]] במאמר "להבין מה שכתוב באוצרות חיים" אות ה' משל לחכם הבקי באיזו מסכת בכל פרטיו וכל הקושיות והתירוצים לעומקן הכל תפוס בשכלו באר היטב ופרטי סברותיה תפוסים בשכלו והשגתו בתכלית. חכם זה כשמעיין וחושב ומדבר בה אזי אור השכל והחכמה שבמסכת מתגלה ומתלבש באותיות בשכלו. אולם כשפוסק מלעיין רק חוזר על לימודו לבד בלי עיון, כגון חזרת לשון המשנה. במקרה זה אם כי ישנם האותיות מסתלקת מהן כל העמקות והרחבת השכל ואינו מתגלה כלל באותיות אלו. והאותיות הם רק בחינת [[רשימו]] לגבי אור השכל שאינו מתגלה כלל לזולת השומע ממנו אותיות אלו. אולם ההעלם זה הוא רק לגבי הזולת (או אפילו לגבי הדבור שלו שבאותיות הדבור שלו אין בגילוי אור השכל) אבל לגבי האדם עצמו המדבר, מאחר שהשכל כולו גלוי וידוע אצלו בלי שום יגיעה (וסוקר במחשבה אחת מה שצריך לפרש בדבור זמן רב כנודע) וכיון שכן הרי גם בשעה שחוזר על האותיות לבד גלויים וידועים ונסקרים במוחו ומחשבתו כל עומק השכל שיש במסכת זו ואינן כלל בבחי' העלם והסתלקות מהשכל והמחשבה שלו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53c.htm לקוטי תורה ויקרא נג, ג].}} | ||
;כיסוי הראש | ;כיסוי הראש | ||
כותב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו{{הערה|אורח חיים סימן צא סעי ד.}}: "הנחת ידו על ראשו אינה חשובה כיסויי '''לפי שהיד והראש גוף אחד הן ואין הגוף יכול לכסות את עצמו''' אבל אם אחר מניח ידו על ראשו יש להקל.." כלומר, היות ותוכנו של כיסוי הראש הוא הסתרת מציאותו אין בכוחו להסתיר את מציאותו על ידי גופו שלו עצמו{{הערה|ראה ספר המאמרים תרס"ה עמוד קפב בתילת העמוד.}} משל זה מבאר את ההתאחדות של הכוחות כפי שהם מצד העצם שאין בכוחם להעלים זה על זה לפי שהמהות של שניהם הוא אותו העצם.{{הערה|מאמרי האדמו"ר הרש"ב: "ת"ר נר חנוכה", תרמ"ג. "וידעת היום", תרנ"ז. "ראה קראתי בשם בצלאל" תרס"ה.}} | כותב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו{{הערה|אורח חיים סימן צא סעי ד.}}: "הנחת ידו על ראשו אינה חשובה כיסויי '''לפי שהיד והראש גוף אחד הן ואין הגוף יכול לכסות את עצמו''' אבל אם אחר מניח ידו על ראשו יש להקל.." כלומר, היות ותוכנו של כיסוי הראש הוא הסתרת מציאותו אין בכוחו להסתיר את מציאותו על ידי גופו שלו עצמו{{הערה|ראה ספר המאמרים תרס"ה עמוד קפב בתילת העמוד.}} משל זה מבאר את ההתאחדות של הכוחות כפי שהם מצד העצם שאין בכוחם להעלים זה על זה לפי שהמהות של שניהם הוא אותו העצם.{{הערה|מאמרי האדמו"ר הרש"ב: "ת"ר נר חנוכה", תרמ"ג. "וידעת היום", תרנ"ז. "ראה קראתי בשם בצלאל" תרס"ה.}} | ||