39,916
עריכות
←דעת התומכים בספר
| שורה 35: | שורה 35: | ||
מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים. | מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים. | ||
בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים". | |||
הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת [[תקי"ד]]. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו. | הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת [[תקי"ד]]. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו. | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
יש הטוענים ש[[החתם סופר]] מצטט בספרו [[פרשת וירא]] מהספר{{הערה|ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך}}, ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר{{הערה|במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה}} מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים. | יש הטוענים ש[[החתם סופר]] מצטט בספרו [[פרשת וירא]] מהספר{{הערה|ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך}}, ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר{{הערה|במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה}} מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים. | ||
[[המגיד מקאזניץ]] מזכירו בספרו רמזי ישראל{{הערה|במהדו' ישנה ע' 18}}, אך כותב נגד התפילות שבחמדת ימים שבהם מוציאים את הכוונה בפה{{הערה|והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.}}, ורבי [[שבתי מראשקוב]] מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו). רבי חיים אבולעפייא נתן הסכמה לספר, ובספרו שבות יעקב{{הערה|נדרים פ"ג}} גם כן מצטט מהחמדת ימים. | [[המגיד מקאזניץ]] היה מעיין בספר{{הערה|ראה עדותו של רבי צדוק הכהן מלובלין כמובא בקובץ במאמרו של מונדשיין הנ"ל}} מזכירו בספרו רמזי ישראל{{הערה|במהדו' ישנה ע' 18}}, אך כותב נגד התפילות שבחמדת ימים שבהם מוציאים את הכוונה בפה{{הערה|והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.}}, ורבי [[שבתי מראשקוב]] מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו). רבי חיים אבולעפייא נתן הסכמה לספר, ובספרו שבות יעקב{{הערה|נדרים פ"ג}} גם כן מצטט מהחמדת ימים. | ||
בנוגע לדעתו של בעל העטרת צבי מזידיטשוב ישנם מסורות שונות. למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין{{הערה|במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'}} כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם. | בנוגע לדעתו של בעל העטרת צבי מזידיטשוב ישנם מסורות שונות. למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין{{הערה|במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'}} כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם. | ||