מים שאובים: הבדלים בין גרסאות בדף

בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן [[מקווה]] שמבוסס על המשכת מים ממעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.

כאשר הגיעה השאלה לפני אדמו"ר הצמח צדק, הוא אמר כי ראשית כול ברור שיש להאמין לפועל שהוא ייבש את המקווה כראוי, שהרי "עד אחד נאמן באיסורין"{{הערה|[[גיטין]] ב' ע"ב.}}. נותרה השאלה רק אודות המקווה השניה, שבו נשארו מעט מים. בנוגע לחור הנמשך מהמעיין, אומר הצמח צדק, השאלה אינה חמורה כלל, שהרי לבור המחובר למעיין יש דין [[מעיין]], שאפילו כל מים שאובים שבעולם אינם פוסלים אותו לפי פסק הבית יוסף, ואפילו הרמ"א שאומר שיש להחמיר מספק לכתחילה כדי לחשוש לדיעות האחרות. אם כן, במצב של דיעבד, אם אין זמן למלאות מחדש את בור הזריעה עד זמן הטבילה, וודאי שמותר להקל. ובנוגע לבור הטבילה, הרי הוא אומר שניגב היטב את המקווה. ואפילו אם היה ברור שהוא לא ניקה אותו כראוי, הרי מדובר רק בספק מים שאובים ששלושה לוגין מתוכם פוסלים את המקווה, ובמצב כזה של בדיעבד, ההלכה היא הרי "ספיקא דרבנן לקולא", ואם כן בוודאי שיש להתיר את המקווה{{הערה|1=תשובה נוספת בדין מים שאובים ראה [[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסג א].}}.