צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

==לפני הצמצום או ולאחריו==

עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות, אולם במיקומו של צמצום זה אם לפני "צמצום הראשון" או לאחריו ישנם כמה פרטים. כאמור, מפשטות העמק המלך משמע וכן ברבים ממאמרי החסידות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}} שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". אכן הרבי הרש"ב מבאר כי המושג מרובע בהכרח קיים גם באור אין סוף לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר צמצום בבחינה זו. בשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי פשוט שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. ובזה הוסיף על דברי הרבי הרש"ב כי ישנו עניין הצמצום בבחינת מרובע לפני הצמצום.{{הערה|ואולי בא ליישב את הערה שפורסם באותו שבוע בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה בה נטען שאין לכאורה מקור בספרי קבלה לצמצום שבבחינת מרובע שלפני הצמצום.}}  

===עניינו: לפני הצמצום===

עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות בחינת "מציאות אור" הממלאת את מקום החלל. ירידה זו מדרגה לדרגה הוא באמצעות עניין הצמצום, לפי שכל ירידה והמשכת אור היא על ידי צמצום ו[[העכבה]].{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך ממילא כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכתה גדול יותר, לפי שרצון הוא צמצום והעכבה שלכן אור אין סוף הוא מעין קדמו העדר, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}}

 

 

* '''המצאת האור מהעצמות''' - תחילת מציאות האור היא כלולה בעצמות ממש.{{הערה|שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה, מאמר דיבור המתחיל החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}} ושם הוא אינו בבחינת מציאות כלל ולמעלה מעניין ה[[יכולת]] גם כן, וזאת מכיוון שהעצמות ממש מובדל מכל עניין, וכל העניינים ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות,{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}} לכן המשכת האור מהאור הכלול בהעצמות ממש להיות בבחינת יכולת הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}

 

* '''ירידות באור גופא''' - לאחרי ירידה זו ישנה הירידה שמהיכולת להיות אור כלול במאור. (אור הכלול במאור הוא למטה מהיכולת, לפי שהיכולת עניינה היכולת להאיר ושלא להאיר בהשוואה, משאין כן "מאור" מבטא את היכולת כפי שהיא "מצוירת" כבר ביכולת להאיר שהרי זה כל עניין המאור להאיר.) ולאחר מכן ירידה מ[[אור כלול]] (שגם אור הכלול במאור עדיין אינו "מציאות אור") להיות בגדר מציאות אור. ובאור גופה ישנם כמה ירידות עד לירידה האחרונה שלפני הצמצום שעניינה הירידה באור להיות בערך העולמות (שאף שאור זה הוא לפני הצמצום היא "שייכת" לעולמות. והראיה, מהצמצום עצמו שהרי ללא הצמצום אי אפשר להיות עולמות וזאת משום שהאור סותר לעולמות, זה גופא מורה על שייכותו לעולמות שלכן הוא סתירה למציאותם). ירידה זו באור - להיות שייך לעולמות - נוצרת על ידי ה(דרגה הנמוכה שב)צמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}

 

 

 

דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל '''המשכת''' אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.

 

מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - [[יש מאין]] כמציאות ה[[יש]] (ולא עילה ועלול),

ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}