39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מילות הניגון (מתוך פיוט "[[שיר הכבוד]]" הנהוג בקהילות אשכנז): "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך". | מילות הניגון (מתוך פיוט "[[שיר הכבוד]]" הנהוג בקהילות אשכנז): "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך". | ||
[[הרבי]] לימד ניגון זה בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[יום טוב]] - לפנות | [[הרבי]] לימד ניגון זה בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|{{היברובוקס דף||שיחות קודש תשכ"ב|4589||70}}}}. לאחר ההקפות אמר הרבי שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת ה[[קבלה]]. והסיפור{{הערה|תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה}}: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו [[חסידי פולין|חסיד פולין]], רוקד מסביב ל{{מונחון|עמוד|עמוד התפילה}} את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום. | ||
בוקר בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|{{היברובוקס דף||שיחות קודש תשכ"ב|4589||70}}}}. לאחר ההקפות אמר הרבי שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת ה[[קבלה]]. והסיפור{{הערה|תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה}}: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו [[חסידי פולין|חסיד פולין]], רוקד מסביב ל{{מונחון|עמוד|עמוד התפילה}} את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום. | |||
אגדה חסידית אחרת מוסיפה רקע לסיפור{{הערה|1=מפי [[ר' ראובן דונין]] ששאל את [[הרבי]] ב[[יחידות]] אודות הניגון. הרבי הוסיף וסיפר לו את הסיפור על פדיון שבויים (מהספר 'שהרבי יחייך').}}: היו היה יהודי עשיר מאוד בעל ממון ונכסים מרובים. הוא היה נוהג בשבתות ללכת לטייל בנחלתו. שבת אחת הגיע מתוך פיזור [[נפש]] לקצה הנחלה, שגבלה בנחלת פריץ גוי. הוא ראה מהעבר השני של הנחל, בית מט לנפול שנראה בית יהודי, ומתוכו שמע בכי. הוא נכנס לבית וראה אישה וילדים רכים יושבים על הרצפה. לשאלתו, ענתה לו האישה שבעלה הושלך לבור על ידי הפריץ בגלל חוב. היהודי החליט לשלם את החוב כי רצה לקיים מצוות פדיון שבויים. אך היות ומחיר הפדיון היה למעלה מהמשוער נאלץ העשיר למכור את כל נכסיו המרובים והיקרים עבור מצוות הפדיון. למחרת, הלך היהודי העשיר (לשעבר) ושכר דירה בעיר הגדולה. בלילה בא אליו היהודי שאותו שחרר, בחלום, ואמר לו: אני נפטרתי מן העולם, בחיי בעולם הזה הייתי צדיק נסתר, וכשהגעתי לעולם האמת, לא נתנו לי להיכנס, כי נשארתי בעל חוב לך על הטובה שעשית לי. אנא בקש דבר מה ומשמיים ימלאו את מבוקשך. העשיר ענה לו: אני רוצה לשמוע את הניגון שמנגנים בגן עדן, ביום הכיפורים. ענה לו הצדיק הנסתר: אמנם גדולות ונצורות בקשת, אבל בקשתך תמולא. | אגדה חסידית אחרת מוסיפה רקע לסיפור{{הערה|1=מפי [[ר' ראובן דונין]] ששאל את [[הרבי]] ב[[יחידות]] אודות הניגון. הרבי הוסיף וסיפר לו את הסיפור על פדיון שבויים (מהספר 'שהרבי יחייך').}}: היו היה יהודי עשיר מאוד בעל ממון ונכסים מרובים. הוא היה נוהג בשבתות ללכת לטייל בנחלתו. [[שבת]] אחת הגיע מתוך פיזור [[נפש]] לקצה הנחלה, שגבלה בנחלת פריץ גוי. הוא ראה מהעבר השני של הנחל, בית מט לנפול שנראה בית יהודי, ומתוכו שמע בכי. הוא נכנס לבית וראה אישה וילדים רכים יושבים על הרצפה. לשאלתו, ענתה לו האישה שבעלה הושלך לבור על ידי הפריץ בגלל חוב. היהודי החליט לשלם את החוב כי רצה לקיים מצוות פדיון שבויים. אך היות ומחיר הפדיון היה למעלה מהמשוער, נאלץ העשיר למכור את כל נכסיו המרובים והיקרים עבור מצוות הפדיון. למחרת, הלך היהודי העשיר (לשעבר) ושכר דירה בעיר הגדולה. בלילה בא אליו היהודי שאותו שחרר, בחלום, ואמר לו: אני נפטרתי מן העולם, בחיי בעולם הזה הייתי צדיק נסתר, וכשהגעתי לעולם האמת, לא נתנו לי להיכנס, כי נשארתי בעל חוב לך על הטובה שעשית לי. אנא בקש דבר מה ומשמיים ימלאו את מבוקשך. העשיר ענה לו: אני רוצה לשמוע את הניגון שמנגנים בגן עדן, ביום הכיפורים. ענה לו הצדיק הנסתר: אמנם גדולות ונצורות בקשת, אבל בקשתך תמולא. | ||
העשיר שכח מהחלום. כשהגיע ערב יום כיפור, הלך מוקדם לבית הכנסת והתיישב בספסל אחורי. הוא שקע בניגון והתעורר ממנו רק בצאת הצום. זה הניגון ששמע, שהובטח לו בחלום. | העשיר שכח מהחלום. כשהגיע ערב יום כיפור, הלך מוקדם לבית הכנסת והתיישב בספסל אחורי. הוא שקע בניגון והתעורר ממנו רק בצאת הצום. זה הניגון ששמע, שהובטח לו בחלום. | ||