קטן: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 942 בתים ,  27 באוקטובר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}}


בראשונים מבוארים שני פירושים לתיבת פורס על שמע. לפי פירוש [[הרמב"ם]] הכוונה היא לומר ברכת יוצר אור לפני התיבה, וב[[ר"ן]] מבואר פירוש נוסף - כל ברכות קריאת שמע.  
הראשונים הביאו ב' אופנים ל"פורס על שמע": [[הרמב"ם]] סובר שהכוונה היא ל[[ברכת יוצר אור]], ו[[הר"ן]] סובר שזה כל [[ברכות קריאת שמע]].


[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה, ואילו בדין ברכות המגילה הוא סובר שקטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה.
ה[[צמח צדק]] מבאר שאפילו שב[[קריאת מגילה]] הקטן יכול להוציא ידי חובה, הוא לא יכול ב[[ברכות קריאת שמע]] וב[[תפילה]] (שבהם (ולפחות בתפילה) הוא מחויב{{הערה|והדין אומר שאדם יכול להוציא ידי חובה כאשר הוא מחויב בדבר.}}), מכיוון שזהו חיוב על כל אחד לבקש רחמים על עצמו, ולכן אינו יכול להוציא. אבל במקרא מגילה יכול (לדעת [[רבי יהודה]]), כי זה חובה רק לשמוע.


קושיא זו קשה רק לדברי התוספות{{הערה|ברכות ס א}} שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?
מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.
===ברכת המזון===
===ברכת המזון===
[[קובץ:ילדי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי וילדי ישראל]]
[[קובץ:ילדי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי וילדי ישראל]]