תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ה': הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "קול " ב־"קול "
מ (החלפת טקסט – "זוה"ק " ב־"זוהר הקדוש ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "קול " ב־"קול ")
שורה 1: שורה 1:
'''ה ויעש דוד שם'''. ופירש ב[[זוהר הקדוש]] משום שנאמר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו כו', בכה רבי שמעון ואמר מאן עביד שמא קדישא בכל יומא, מאן דיהיב צדקה למסכני כו'.  
'''ה ויעש דוד שם'''. ופירש ב[[זוהר הקדוש]] משום שנאמר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו כו', בכה רבי שמעון ואמר מאן עביד שמא קדישא בכל יומא, מאן דיהיב צדקה למסכני כו'.  


ויובן בהקדים מאמר רז"ל על פסוק כי ביה ה' צור עולמים, בה' נברא עולם הזה ביו"ד נברא עולם הבא. פירוש, שהתענוג שמתענגים נשמות הצדיקים ונהנין מ[[זיו השכינה]] המאיר ב[[גן עדן]] עליון ותחתון הוא, שמתענגים בהשגתם והשכלתם, שמשכילים ויודעים ומשיגים איזה השגה באור וחיות השופע שם מא"ס ברוך הוא בבחינת גילוי לנשמתם ורוח בינתם, להבין ולהשיג איזה השגה כל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי מעשיו, ולכן נקרא [[עולם הבא]] בשם [[בינה]] בזוה"ק. והשפעה זו נמשכת מבחינת חכמה עליונה, שהוא מקור ההשכלה וההשגה הנקרא בשם בינה, והוא קדמות השכל קודם שבא לכלל גילוי השגה והבנה, רק עדיין הוא בבחינת העלם והסתר, רק שמעט מזעיר שם זעיר שם שופע ונמשך משם לבחינת בינה להבין ולהשיג שכל הנעלם ולכן נקרא בשם נקודה בהיכלא ב[[זוה"ק]] וזו היא תמונת יו"ד של שם הויה ברוך הוא ונקרא [[גן עדן|עדן]], אשר עליו נאמר עין לא ראתה כו' ונקרא אבא יסד ברתא. פירוש כי הנה התהוות אותיות הדבור היוצאות מה' מוצאות הפה אינן דבר מושכל ולא מוטבע בטבע מוצאות הללו להוציא מבטא ה[[אותיות]] על ידי ההבל והקול המכה בהן על פי דרך ה[[טבע]] ולא על פי דרך השכל, כגון השפתים על דרך משל שאותיות בומ"פ יוצאות מהן אין הטבע ולא השכל נותן ליציאת מבטא ארבע חלקי שינויי ביטוי אותיות אלו על פי שינויי תנועת השפתים שמתנוענעות בהבל אחד וקול אחד הפוגע בהן בשוה ואדרבה שינוי התנועות שבשפתים הוא לפי שינוי ביטוי האותיות שברצון הנפש לבטא בשפתים כרצונה לומר אות [[ב']] או [[ו']] או [[מ']] או [[פ']] ולא להיפך שיהיה רצון הנפש וכונתה לעשות שינוי תנועות השפתים כמו שהן מתנענעות עתה בביטויי ד' אותיות אלו. וכנראה בחוש שאין הנפש מתכוונת ויודעת לכוין כלל שינוי תנועות השפתים בשינויים אלו ויותר נראה כן בביטוי הנקודות שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל, ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן ומושכל לכל משכיל, שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה מהשכל המושג ומובן, אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת, ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמבין הכל:
ויובן בהקדים מאמר רז"ל על פסוק כי ביה ה' צור עולמים, בה' נברא עולם הזה ביו"ד נברא עולם הבא. פירוש, שהתענוג שמתענגים נשמות הצדיקים ונהנין מ[[זיו השכינה]] המאיר ב[[גן עדן]] עליון ותחתון הוא, שמתענגים בהשגתם והשכלתם, שמשכילים ויודעים ומשיגים איזה השגה באור וחיות השופע שם מא"ס ברוך הוא בבחינת גילוי לנשמתם ורוח בינתם, להבין ולהשיג איזה השגה כל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי מעשיו, ולכן נקרא [[עולם הבא]] בשם [[בינה]] בזוה"ק. והשפעה זו נמשכת מבחינת חכמה עליונה, שהוא מקור ההשכלה וההשגה הנקרא בשם בינה, והוא קדמות השכל קודם שבא לכלל גילוי השגה והבנה, רק עדיין הוא בבחינת העלם והסתר, רק שמעט מזעיר שם זעיר שם שופע ונמשך משם לבחינת בינה להבין ולהשיג שכל הנעלם ולכן נקרא בשם נקודה בהיכלא ב[[זוה"ק]] וזו היא תמונת יו"ד של שם הויה ברוך הוא ונקרא [[גן עדן|עדן]], אשר עליו נאמר עין לא ראתה כו' ונקרא אבא יסד ברתא. פירוש כי הנה התהוות אותיות הדבור היוצאות מה' מוצאות הפה אינן דבר מושכל ולא מוטבע בטבע מוצאות הללו להוציא מבטא ה[[אותיות]] על ידי ההבל וה[[קול]] המכה בהן על פי דרך ה[[טבע]] ולא על פי דרך השכל, כגון השפתים על דרך משל שאותיות בומ"פ יוצאות מהן אין הטבע ולא השכל נותן ליציאת מבטא ארבע חלקי שינויי ביטוי אותיות אלו על פי שינויי תנועת השפתים שמתנוענעות בהבל אחד ו[[קול]] אחד הפוגע בהן בשוה ואדרבה שינוי התנועות שבשפתים הוא לפי שינוי ביטוי האותיות שברצון הנפש לבטא בשפתים כרצונה לומר אות [[ב']] או [[ו']] או [[מ']] או [[פ']] ולא להיפך שיהיה רצון הנפש וכונתה לעשות שינוי תנועות השפתים כמו שהן מתנענעות עתה בביטויי ד' אותיות אלו. וכנראה בחוש שאין הנפש מתכוונת ויודעת לכוין כלל שינוי תנועות השפתים בשינויים אלו ויותר נראה כן בביטוי הנקודות שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל, ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן ומושכל לכל משכיל, שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה מהשכל המושג ומובן, אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת, ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמבין הכל:


'''אך''' האותיות הן בבחינת [[חומר]] ו[[צורה]] הנקרא פנימית וחיצונית, כי הגם שמקורן הוא מקדמות השכל ורצון הנפש, זו היא בחינת צורת שינוי המבטא שבכ"ב אותיות אבל בחינת החומר וגוף התהוותן והוא בחינת חיצוניותן הוא ההבל היוצא מהלב שממנו מתהוה קול פשוט היוצא מהגרון ואחר כך נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות בה' מוצאות הידועות [[תבנית:אותיות|אחה"ע]] מהגרון [[תבנית:אותיות|גיכ"ק]] מהחיך כו', ומבטא ההבל הוא אות ה' אתא קלילא כו' והוא מקור החומר וגוף האותיות טרם התחלקותן לכ"ב ולכן אמרו רבותינו ז"ל שעולם הזה נברא ב[[ה']]:
'''אך''' האותיות הן בבחינת [[חומר]] ו[[צורה]] הנקרא פנימית וחיצונית, כי הגם שמקורן הוא מקדמות השכל ורצון הנפש, זו היא בחינת צורת שינוי המבטא שבכ"ב אותיות אבל בחינת החומר וגוף התהוותן והוא בחינת חיצוניותן הוא ההבל היוצא מהלב שממנו מתהוה [[קול]] פשוט היוצא מהגרון ואחר כך נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות בה' מוצאות הידועות [[תבנית:אותיות|אחה"ע]] מהגרון [[תבנית:אותיות|גיכ"ק]] מהחיך כו', ומבטא ההבל הוא אות ה' אתא קלילא כו' והוא מקור החומר וגוף האותיות טרם התחלקותן לכ"ב ולכן אמרו רבותינו ז"ל שעולם הזה נברא ב[[ה']]:


'''והנה''' הגם שהיא ה' תתאה ה' אחרונה שבשם הויה ורז"ל דרשו זה על פסוק כי ביה, היינו לפי שמקורה וראשיתה לבא לבחינת גילוי מהעלם ה[[יו"ד]] הוא מושפע ונמשך מבחינת ה' עילאה שיש לה התפשטות אורך ורוחב להורות על בחינת בינה שהיא התפשטות ה[[שכל]] הנעלם בבחינת גילוי והשגה בהרחבת [[הדעת]] והשפעתה מסתיימת בלב וכמו שאיתא בתיקונים דבינה לבא, ובה הלב מבין, ומשם יוצא ההבל מקור גילוי גוף האותיות הדבור המתגלות בה' מוצאות, מהעלם היו"ד ותמונת [[ה']] תתאה בכתיבתה גם כן בהתפשטות אורך ורוחב מורה על התפשטות בחינת מלכותו יתברך מלכות כל עולמים, למעלה ולמטה ולד' סטרין המתפשטות ונמשכות מאותיות דבר ה' כמו שכתוב בקהלת באשר דבר מלך שלטון, כמו שפירשתי במקום אחר. [ולהבין מעט מזעיר ענין ומהות אותיות הדבור באלהות שאין לו דמות הגוף ולא הנפש ח"ו כבר נתבאר בדרך ארוכה וקצרה ([[שער היחוד והאמונה - פרק י"א|בלקוטי אמרים ח"ב פי"א]] [[שער היחוד והאמונה - פרק י"ב|וי"ב]] עיין שם)]:
'''והנה''' הגם שהיא ה' תתאה ה' אחרונה שבשם הויה ורז"ל דרשו זה על פסוק כי ביה, היינו לפי שמקורה וראשיתה לבא לבחינת גילוי מהעלם ה[[יו"ד]] הוא מושפע ונמשך מבחינת ה' עילאה שיש לה התפשטות אורך ורוחב להורות על בחינת בינה שהיא התפשטות ה[[שכל]] הנעלם בבחינת גילוי והשגה בהרחבת [[הדעת]] והשפעתה מסתיימת בלב וכמו שאיתא בתיקונים דבינה לבא, ובה הלב מבין, ומשם יוצא ההבל מקור גילוי גוף האותיות הדבור המתגלות בה' מוצאות, מהעלם היו"ד ותמונת [[ה']] תתאה בכתיבתה גם כן בהתפשטות אורך ורוחב מורה על התפשטות בחינת מלכותו יתברך מלכות כל עולמים, למעלה ולמטה ולד' סטרין המתפשטות ונמשכות מאותיות דבר ה' כמו שכתוב בקהלת באשר דבר מלך שלטון, כמו שפירשתי במקום אחר. [ולהבין מעט מזעיר ענין ומהות אותיות הדבור באלהות שאין לו דמות הגוף ולא הנפש ח"ו כבר נתבאר בדרך ארוכה וקצרה ([[שער היחוד והאמונה - פרק י"א|בלקוטי אמרים ח"ב פי"א]] [[שער היחוד והאמונה - פרק י"ב|וי"ב]] עיין שם)]:
39,916

עריכות