7,240
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←תחילת החיוב) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה | |||
|מקרא=|{{קח|פרשת|משפטים}} כג, יט. {{קח|פרשת|כי תשא}} לד, כו.}}. {{קח|פרשת|תבוא}} כו, א - יא. | |||
|משנה=[[מסכת ביכורים]]. | |||
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות ביכורים פרקים ב - ד. | |||
|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]] מצווה צא. מצווה תרו. | |||
}} | |||
הבאת '''ביכורים''' היא מצווה להביא לבית המקדש את הפירות הראשונים משבעת המינים שצמחו בכל שנה. זמן הבאתם היא מ[[חג השבועות]] עד [[חג הסוכות]]. | הבאת '''ביכורים''' היא מצווה להביא לבית המקדש את הפירות הראשונים משבעת המינים שצמחו בכל שנה. זמן הבאתם היא מ[[חג השבועות]] עד [[חג הסוכות]]. | ||
הביכורים הם אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. | הביכורים הם אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. | ||
| שורה 7: | שורה 13: | ||
התורה אומרת ש"וְהָיָה כִּֽי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִֽירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ". | התורה אומרת ש"וְהָיָה כִּֽי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִֽירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ". | ||
ומזה לומדים שהחיוב של מצוות הביכורים הוא רק לאחר שבני ישראל יכבשו ויחלקו את הארץ ויתיישבו בה. דבר אשר אירע לאחר 14 שנים מאז שנכנסו לארץ. | ומזה לומדים שהחיוב של מצוות הביכורים הוא רק לאחר שבני ישראל יכבשו ויחלקו את הארץ ויתיישבו בה. דבר אשר אירע לאחר 14 שנים מאז שנכנסו לארץ. | ||
אף שביכורים היא מצווה של הודיה על החלק בארץ, לא יכלו כל אחד להביא ולהודות על חלקו קודם לירושת שאר בני ישראל, מכיוון שהתורה אומרת בהמשך שצריך להיות "ושמחת בכל הטוב" ([[#תוכן המצווה|כדלקמן]]), ומכיוון שכל בני ישראל קשורים זה בזה, הרי כל זמן שנשאר יהודי אחר (לא משנה מיהו) שאין לו עדיין חלק (ברור) בארץ, הוא לא יכול להיות במנוחה ובשמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&pgnum=183 לקוטי שיחות חלק ט שיחה א' לפ' תבא].}}. | אף שביכורים היא מצווה של הודיה על החלק בארץ, לא יכלו כל אחד להביא ולהודות על חלקו קודם לירושת שאר בני ישראל, מכיוון שהתורה אומרת בהמשך שצריך להיות "ושמחת בכל הטוב" ([[#תוכן המצווה|כדלקמן]]), ומכיוון שכל בני ישראל קשורים זה בזה, הרי כל זמן שנשאר יהודי אחר (לא משנה מיהו) שאין לו עדיין חלק (ברור) בארץ, הוא לא יכול להיות במנוחה ובשמחה{{הערה|שם=תט|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&pgnum=183 לקוטי שיחות חלק ט שיחה א' לפ' תבא].}}. | ||
===תוכן המצווה=== | ===תוכן המצווה=== | ||
מצוות הביכורים נועדה על מנת לעורר הכרה בכך שהקב"ה הוא מקור הברכות (ולא להיות "כפוי טובה"{{הערה| רש"י {{קח|פרשת|תבוא}} כו, ג.}}), ועל כן מביאים אליו (לכהנים שהם משרתיו) את ראשית הפירות המבשילים באילנותיו, ועל ידי זכירתו, קבלת מלכותו וההודאה לפניו, שהרי כל הפירות ושאר כל הטובות באות ממנו, יהיו בני ישראל ראויים לברכה, ויתברכו פירותיהם{{הערה|ספר החינוך מצווה צא. מצווה תרו.}}. | |||
מצווה זו, באה בנוסף לשאר ביטויי התודה שמובעים כלפי הקב"ה, כמו באמירת [[מודה אני]], [[ברכת מודים]], ושאר [[ברכות הנהנין]] שמודים לה' על כל הטוב שהוא נותן לנו, ועד לברכה העיקרית (שהיא מן התורה{{הערה|{{קח|מסכת|ברכות}} מח, ב. [[רמב"ם]] הל' ברכות ריש פרק א.}}) [[ברכת המזון]]. | |||
והחידוש במצווה זו הוא, שאף שגם בהם הוא מודה לקב"ה, אך שם זה רק '''בדיבור''', אבל כאן זה מתבטא באופן חזק יותר - '''במעשה''', שהוא לוקח "מראשית כל פרי האדמה", ומביאו לבית המקדש, ומניחו לפני ה'. ובזה מתבטא, שלא רק שכל הרכוש שיש לו מגיע בברכת ובחסדי ה', אלא שגם לאחר שזה הגיע לרשותו, זה עדיין ברשות ה', כיוון ש"לה' הארץ ומלואה"{{הערה|[[תהילים]] כד, א.}}, ולכן הוא מביא מהפירות ו'''משאירם''' ברשות הקב"ה. | |||
פעולה זו חודרת באדם כל כך, עד שהיא גורמת לו להרגיש שמחה יתירה, ועד שזה מתבטא גם בדיבורו ש"וענית ואמרת לפני הוי' אלקיך" - בקול רם ובשמחה. | |||
הודאה זו איננה על שמחה סתם, אלא על שלימות השמחה, ולכן היא דווקא על פירות משבעת המינים, והמשובחים שבהם. וגם זמן ההבאה הוא "בזמן שמחה"{{הערה|רש"י {{קח|פרשת|תבוא}} כו, יא.}}{{הערה|שם=תט}}. | |||
==אופן ההבאה== | ==אופן ההבאה== | ||