39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
מ (החלפת טקסט – "אח"כ" ב־"אחר כך") |
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
אם נסיק כפי הצד הראשון, המסתבר יותר נמצא שלמרות שהוא נחשב כשומר שכר, אין זה אלא באותו זמן שהוא התחייב עליו. מכיון שההנאה היא ב"שכר מצוה" כלומר בכך שהוא מקיים מצוה בהלואה וממילא גם בכל הכרוך בה, כולל שמירת המשכון (שהרי לולי המשכון לא שייך להלוות פן יכחיש), אם כן אין זה אלא באותו זמן שהוא קיבל על עצמו לעשות את המצוה, אבל אי אפשר להכריח אדם לקיים מצוה בזמן שלא קיבל על עצמו. | אם נסיק כפי הצד הראשון, המסתבר יותר נמצא שלמרות שהוא נחשב כשומר שכר, אין זה אלא באותו זמן שהוא התחייב עליו. מכיון שההנאה היא ב"שכר מצוה" כלומר בכך שהוא מקיים מצוה בהלואה וממילא גם בכל הכרוך בה, כולל שמירת המשכון (שהרי לולי המשכון לא שייך להלוות פן יכחיש), אם כן אין זה אלא באותו זמן שהוא קיבל על עצמו לעשות את המצוה, אבל אי אפשר להכריח אדם לקיים מצוה בזמן שלא קיבל על עצמו. | ||
גם הטעם השני שמוזכר בגמרא "פרוטה דרב יוסף" כלומר שהוא נפטר מ[[מצוות צדקה]] באותו זמן שהוא מתעסק עם המשכון, אינו נחשב שכר, אלא באותו זמן שההלוואה מונחת ביד הלווה מרצון, ואם כן הפרוטה דרב יוסף היא רווח, אבל באותו זמן שהוא זקוק למעות ואינו מקבלם רק מצד ההכרח שהלוה אינו מחזירם לו, נמצא שהמשכון אינו נחשב הנאה כלל מכיון שהפסד המעות שהוא זקוק להם הוא הפסד גדול יותר לאין ערוך. חידוש זה הוא כנגד דעתו של [[הבית יוסף]] בשם ה[[רשב"א]] אך | גם הטעם השני שמוזכר בגמרא "פרוטה דרב יוסף" כלומר שהוא נפטר מ[[מצוות צדקה]] באותו זמן שהוא מתעסק עם המשכון, אינו נחשב שכר, אלא באותו זמן שההלוואה מונחת ביד הלווה מרצון, ואם כן הפרוטה דרב יוסף היא רווח, אבל באותו זמן שהוא זקוק למעות ואינו מקבלם רק מצד ההכרח שהלוה אינו מחזירם לו, נמצא שהמשכון אינו נחשב הנאה כלל מכיון שהפסד המעות שהוא זקוק להם הוא הפסד גדול יותר לאין ערוך. חידוש זה הוא כנגד דעתו של [[הבית יוסף]] בשם ה[[רשב"א]] אך אדמו"ר הזקן מסיק כי "תורה היא" כו'. | ||
מסקנת הדברים היא כי המלוה פטור אם איבד את המשכון, ואינו מפסיד בשל כך מדמי ההלוואה. | מסקנת הדברים היא כי המלוה פטור אם איבד את המשכון, ואינו מפסיד בשל כך מדמי ההלוואה. | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||