צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא מושג קבלי המובא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר [[עמק המלך]]. צמצום זה בניגוד לצמצום הידוע המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא ב[[עולם המלבוש]]. שהוא (תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}} ועניינו להמשיך האור מהעצמות להיות במציאות אור.
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא מושג קבלי המובא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר [[עמק המלך]]. צמצום זה בניגוד לצמצום הידוע המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא ב[[עולם המלבוש]]. שהוא (תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}} ועניינו להמשיך האור מהעצמות להיות במציאות אור.
==מקור בתורת מהר"י סרוג==
==מקור בתורת מהר"י סרוג==
שורה 5: שורה 6:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות ולשבע ארצות אשר תחתיהם, אשר משם ולמטה, חוזר להיות [[אין סוף]], כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך מה עשה בעל הרצון ?, שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך, וזהו סוד הכתוב 'הנה מקום אתי' ועליו דרשו חז"ל, 'הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו' ([[זוהר]] [[רעיא מהימנא]] רמ"ב א'), ועל זה נאמר, 'אני ראשון ואני אחרון' דהיינו ראש העיגול וסוף העיגול והכדור, 'ומבלעדי אין אלהים' [ישעיה מ"ד ו'], באמצע, דהיינו בתוך העיגול עצמו|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות ולשבע ארצות אשר תחתיהם, אשר משם ולמטה, חוזר להיות [[אין סוף]], כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך מה עשה בעל הרצון ?, שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך, וזהו סוד הכתוב 'הנה מקום אתי' ועליו דרשו חז"ל, 'הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו' ([[זוהר]] [[רעיא מהימנא]] רמ"ב א'), ועל זה נאמר, 'אני ראשון ואני אחרון' דהיינו ראש העיגול וסוף העיגול והכדור, 'ומבלעדי אין אלהים' [ישעיה מ"ד ו'], באמצע, דהיינו בתוך העיגול עצמו|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}.


בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות [[אבי"ע]] מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור עצמותו יתברך". בהמשך דבריו מבאר כי לאחר צמצום זה, ניתן המקום להתהוות העולמות וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]]. התאמת אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים נעשה על ידי כמה צמצומים ועניינים. אך צמצום זה כולל בתוכו את חלק ה"שיער בעצמו רוחב ואורך העיגול", וזהו הצמצום שקדם לעולם המכונה עולם המלבוש מהעניינים העיקריים שבו, המכונה צמצום בבחינת מרובע.
בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות [[אבי"ע]] מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור עצמותו יתברך". בהמשך דבריו מבאר כי לאחר צמצום זה, ניתן המקום להתהוות העולמות וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]]. בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו בו כמה מיני צמצומים ועניינים. ומהעקרים שבהם הוא עניין [[עולם מלבוש]] וצמצומו המכונה "צמצום בבחינת מרובע".


בהערת הרבי על מאמר [[החלצו]] מבאר הרבי, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא לפני צמצום הראשון ובמקום אחר ציין הרבי מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]).
==לפני הצמצום ולאחריו==
אולם פשטות הפשט וכפי שאכן מבואר ברבים ממאמרי החסידות{{הערה|דוגמאות: תער"ג, תרס"ט ועוד}} עולם המלבוש הוא לאחרי צמצום הראשון. הרבי הרש"ב מבאר כי עניין במרובע בהכרח קיים גם לפני צמצום הראשון ובשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה{{הערה|להעיר, שבאותו שבוע פרסם הרב רוט בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה 'הערה' בה הצביע על הסתירה לכאורה בין הדברים.}} ביאר הרבי באריכות כי בכדי שימשך עניין מרובע זה בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.
בתורת החסידות מובא בכמה מקומות עניין צמצום בבחינת מרובע, אולם במיקומו אם לפני הצמצום או לאחריו ישנם כמה פרטים. כאמור, מפשטות העמק המלך משמע וכן ברבים ממאמרי החסידות{{מקור|דוגמאות: תער"ג, תרס"ט ועוד}} שעולם המלבוש הוא לאחרי צמצום הראשון ובו נעשה צמצום בבחינת מרובע. אולם הרבי הרש"ב מבאר כי עניין המרובע בהכרח קיים גם לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר את הצמצום שבבחינה זו. בשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי פשוט שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. ובזה הוסיף שישנו עניין הצמצום בבחינת מרובע לפני הצמצום.{{הערה|ואולי בא ליישב את הערה שפורסם באותו שבוע בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה בה נטען שאין לכאורה מקור בספרי קבלה לצמצום שבבחינת מרובע שלפני הצמצום.}}  
 
יש לציין כי בהערת הרבי על מאמר [[החלצו]] מבאר הרבי, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין הרבי מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]).{{הערה|ראה עיונים בתורת החסידות להרב גאלאמב מה שדן בזה באריכות.}}
==החילוק בין עיגול למרובע==
===עניינו: לפני הצמצום===
במהותו של הצמצום מבואר כי הצמצום שבבחינת עיגול -  המכונה "צמצום הראשון" - האור מקיף שבה מובדל לגמרי מהעולמות ולכן מכונה עיגול בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור מקיף יש לו אחיזה בעולמות.
עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות ממלאת את מקום החלל, הירידה מדרגה לדרגה הוא באמצעות עניין הצמצום.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה}}
 
עניין זה מיוסד על דברי הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} שההבדל בין אות מם סתומה לאות סמך הוא שזה בעיגול וזה בריבוע ובראשון אין אחיזה לעולמות ולשני יש.
 
ומצד עניין זה מבואר שהצמצום שבבחינת מרובע הוא לאחרי הצמצום שבבחינת עיגול, ועניינו הוא ה[[אור המלביש]] שלאחרי הצמצום, אולם הרבי הרש"ב מבאר כי בהכרח שצמצום זה בעיקרו הוא לפני הצמצום שהרי מבואר שסיבת כינוי מרובע הוא לפי שהוא השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והיות ושורש שם הוי'ה הוא לפני הצמצום בהכרח ששורש עניין צמצום זה הוא מראשית המשכת שם הוי'ה לפני הצמצום.
 
וענינו הוא הצמצום שממשיך את שם הוי'ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות, להיות בבחינת אור גלוי עם ד' אותיות שם הוי'ה. (ושורש עניין העיגול לפני הצמצום הוא בעצמותו ממש).{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}
 
==ענינו ותכליתו==
 
*עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות ממלאת את מקום החלל ובשביל הירידה מדרגה לדרגה ישנו עניין הצמצום.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה}}


ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:
ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:
שורה 31: שורה 22:
* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}
* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}


ביאור נוסף במהות הצמצום נועץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|ספר הערכים חלק ג עמוד ע.}}
ביאור נוסף במהות הצמצום נעוץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|ספר הערכים חלק ג עמוד ע.}}


== הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה==
====הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה====


ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.
ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.
שורה 41: שורה 32:
מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול),
מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול),
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
===עניינו: לאחרי הצמצום===
==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות מ"ם סתומה לאות סמ"ך למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, ומרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק בינהם באור הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.
הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את שם הוי'ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות{{מקור|של"ה בתחילתו}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' אותיות שם הוי'ה ולכן מכונה "מרובע".
וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלביש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' אותיות הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}
==מקור להקו==
==מקור להקו==
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "צמצום הראשון", והצמצום בבחינת מרובע שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי [[מקום פנוי]]. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת [[המגיד ממעזריטש]] ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "צמצום הראשון", והצמצום בבחינת מרובע שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי [[מקום פנוי]]. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת [[המגיד ממעזריטש]] ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.
5,403

עריכות