31,229
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אחשוורוש''' היה מלך פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. הוא מלך בין השנים ג'שצ"ב ל-ג'ת"ו. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש, וכדברי חז"ל היא הקיפה את העולם כולו. | '''אחשוורוש''' היה מלך פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. הוא מלך בין השנים ג'שצ"ב ל-ג'ת"ו. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש, וכדברי חז"ל היא הקיפה את העולם כולו. | ||
אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר]] ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]]. | אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר]] ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
אחשוורוש החל למלוך בשנת ג'שצ"ב ליצירה. קדם לו כורש מלך פרס, שהיה חתנו של דריוש מלך מדי - שכבש את המלוכה מאת בלשצר מלך בבל, וממנו החלה מלכות פרס להיות השלטת העיקרית בעולם. אחשורוש היה מהמלכים ש'משלו בכיפה' - כלומר, ששלט על העולם כולו. וזו כוונת הפסוק: "המולך מהודו ועד כוש", שמשמעותו בכל העולם כולו{{הערה|מגילה יב, א. ושם מחלוקת רב ושמואל כיצד לדרוש את הפסוק.}}. | אחשוורוש החל למלוך בשנת ג'שצ"ב ליצירה. קדם לו כורש מלך פרס, שהיה חתנו של דריוש מלך מדי - שכבש את המלוכה מאת בלשצר מלך בבל, וממנו החלה מלכות פרס להיות השלטת העיקרית בעולם. אחשורוש היה מהמלכים ש'משלו בכיפה' - כלומר, ששלט על העולם כולו. וזו כוונת הפסוק: "המולך מהודו ועד כוש", שמשמעותו בכל העולם כולו{{הערה|מגילה יב, א. ושם מחלוקת רב ושמואל כיצד לדרוש את הפסוק.}}. | ||
בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של המן הרשע (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת הפסיק אחשוורוש את הבניה, והיא הושבתה עד השנה השניה למלכות דרויש, היא שנת ג'ת"ח{{הערה|עזרא ד. סדר הדורות.}}. זו גם הסיבה שאמר אחשורוש לאסתר כשנשאה חן בעיניו{{הערה|אסתר ה, ג.}}: "וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ '''עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת''' וְיִנָּתֵן לָךְ" - רק '''עד''' חצי המלכות, ולא כולל בנין [[בית המקדש]] - שאותו הוא אינו מוכן לתת{{הערה|רש"י על הפסוק. מגילה טו, ב.}}. | בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת הפסיק אחשוורוש את הבניה, והיא הושבתה עד השנה השניה למלכות דרויש, היא שנת ג'ת"ח{{הערה|עזרא ד. סדר הדורות.}}. זו גם הסיבה שאמר אחשורוש לאסתר כשנשאה חן בעיניו{{הערה|אסתר ה, ג.}}: "וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ '''עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת''' וְיִנָּתֵן לָךְ" - רק '''עד''' חצי המלכות, ולא כולל בנין [[בית המקדש]] - שאותו הוא אינו מוכן לתת{{הערה|רש"י על הפסוק. מגילה טו, ב.}}. | ||
מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. וראה ברש"י שכן מוכח מהכתובים. וכן כתב בסדר עולם פרק כט. וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}}, עד שנת ג'ת"ו - שהיא השנה בה נקבע [[פורים]] לחג. | מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. וראה ברש"י שכן מוכח מהכתובים. וכן כתב בסדר עולם פרק כט. וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}}, עד שנת ג'ת"ו - שהיא השנה בה נקבע [[פורים]] לחג. | ||
שורה 51: | שורה 51: | ||
ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אף על פי שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה. | ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אף על פי שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה. | ||
מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של [[הקב"ה]] בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והיתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפיה שהיתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. ו[[מסירות נפש]] זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית המן ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של [[הקב"ה]] בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והיתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפיה שהיתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. ו[[מסירות נפש]] זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית [[המן האגגי|המן]] ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | ||
חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - [[יום הכפורים]], הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת [[פורים]] נסמכת לגאולה שב[[ניסן]] - "ב[[ניסן]] עתידין להגאל". | חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - [[יום הכפורים]], הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת [[פורים]] נסמכת לגאולה שב[[ניסן]] - "ב[[ניסן]] עתידין להגאל". |
עריכות