12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
מ (החלפת טקסט – "הרמב"ן " ב־"הרמב"ן ") |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
המשנה אומרת{{הערה|[[מסכת חגיגה]] ריש פ"ב (יא, ב).}} ש"כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם". ומבארת הגמרא{{הערה|שם טז, א.}} שהכוונה היא למסתכל בקשת, מכיוון שכתוב{{הערה|שם=יח}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'". ומוסיפה הגמרא שמי שמסתכל בקשת "עיניו כהות", כיוון שהוא מסתכל בכבוד ה'. וכן נפסק גם להלכה - שאין להסתכל הרבה על הקשת{{הערה|טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן רכט.}}. | המשנה אומרת{{הערה|[[מסכת חגיגה]] ריש פ"ב (יא, ב).}} ש"כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם". ומבארת הגמרא{{הערה|שם טז, א.}} שהכוונה היא למסתכל בקשת, מכיוון שכתוב{{הערה|שם=יח}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'". ומוסיפה הגמרא שמי שמסתכל בקשת "עיניו כהות", כיוון שהוא מסתכל בכבוד ה'. וכן נפסק גם להלכה - שאין להסתכל הרבה על הקשת{{הערה|טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן רכט.}}. | ||
הרמב"ן מבאר את טעם הדבר על פי דברי המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ג.}} שה"קשת" נקראת כך כיוון שהיא {{ציטוטון|דבר שהוא מוקש לי}} - לקב"ה, ומבהיר המדרש מיד שאין הכוונה ממש, אלא שזהו כמו הדמיון בין ה"קש" שעל הפרי לפרי עצמו. וממשיך המדרש ונותן [[משל]] מאדם שכעס על בנו, ורצה לשפוך עליו "סולת רותח", ונתן אותה בסוף על עבדו. ועל כן מובן - שהקשת היא מידת הדין של למעלה שהיא קשה, ועל כן אין להסתכל בה. | [[הרמב"ן]] מבאר את טעם הדבר על פי דברי המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ג.}} שה"קשת" נקראת כך כיוון שהיא {{ציטוטון|דבר שהוא מוקש לי}} - לקב"ה, ומבהיר המדרש מיד שאין הכוונה ממש, אלא שזהו כמו הדמיון בין ה"קש" שעל הפרי לפרי עצמו. וממשיך המדרש ונותן [[משל]] מאדם שכעס על בנו, ורצה לשפוך עליו "סולת רותח", ונתן אותה בסוף על עבדו. ועל כן מובן - שהקשת היא מידת הדין של למעלה שהיא קשה, ועל כן אין להסתכל בה. | ||
אמנם, המאירי{{הערה|חגיגה שם.}} מבאר שמדובר באדם החוקר בענייני הקשת המוזכרת בפסוק{{הערה|שם=יח}}. | אמנם, המאירי{{הערה|חגיגה שם.}} מבאר שמדובר באדם החוקר בענייני הקשת המוזכרת בפסוק{{הערה|שם=יח}}. |